ייאמר בהקשר זה כי הקביעה שקופות החולים ממלאות תפקיד ציבורי על פי דין (קרי: רשות) אינה מונעת מראש את סיווג גביית ההשתתפות העצמית כפעילות שהן מבצעות בתור "עוסק" (לשון פרט 1) – שכן בחוק הגנת הצרכן נקבע במפורש ש"דין
--- סוף עמוד 41 ---
המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר" (סעיף 42). העובדה שההשתתפות העצמית היא מחיר שנגבה באופן רצוני ממבוטחי קופות החולים, כאשר לפי הנטען הסכום משתנה מקופה לקופה, לכאורה אף מטה את הכף לטובת סיווג פעילות הקופות בהקשר זה כפעילות שהן מבצעות בכובען כ"עוסק"; וגם לפערי הכוחות והמידע שבין קופות החולים למבוטח בגביית ההשתתפות העצמית, נודעת לכאורה השפעה על ההכרעה (ראו והשוו: עניין אסל, פסקה כ"ז; ע"א 7808/06 שרה לוי נ' מדינת ישראל-משרד השיכון, [פורסם בנבו] פסקאות 13-12 (20.8.2012)). ובנקודה זו יוזכר כי בעניין אהרון, צוין כי בשונה מן הזיקה בין בעל מניה לחברה, הזיקה בין מבוטח לקופת חולים "קרובה יותר לזיקה שבין צרכן שירותים לסַפָּק שירותים" (פסקה 33).
אולם אינני קובעת מסמרות וסוגיה זו תובא כאמור להכרעתו של בית הדין האזורי.
45. משהגענו עד הלום, אחרית דברים. אין עוררין שלקופות החולים נתון מעמד מיוחד בישראל, בבחינת "יצור מזן מיוחד העומד לעצמו, sui generis, שקשה להשוותו לגופים ותאגידים אחרים" (עניין אהרון, פסקה 56). כך לנוכח התפקיד הציבורי המשמעותי שמוטל עליהן – לספק שירותי בריאות בסיסיים לכלל תושבי המדינה (ודומה כי בימים אלה של מגפה עולמית, חיוניות השירותים מקבלת משנה תוקף), וכך במיוחד בהתחשב בכך שפעילותן הציבורית מושתתת בעיקר על מימון ציבורי שמועבר לה מידי המדינה. בנסיבות אלה, ניתן להבין את עמדת קופות החולים והחשש פן חיובן בהשבת הכספים שבגינן הוגשו בקשות האישור יבוא על חשבון שירותים חשובים אחרים שהן נדרשות לספק, ובסופו של יום יתגלגל על כתפי הציבור.
עם זאת, העובדה שנתון לקופות החולים מעמד מיוחד בישראל אין משמעה שהן יכולות להגיש הודעת חדילה. אפשרות זו נתונה רק לרשות (משוכה שהן צולחות), ורק כאשר עסקינן בהליך ייצוגי לפי פרט 11 (משוכה שאינן צולחות) – והניתוח הפרשני מוביל למסקנה המתחייבת שאלה אינם פני הדברים בענייננו. עוד ייאמר כי הגנת החדילה אמנם לא עומדת לקופות החולים, ואולם נתונות להן ההגנות שבסעיף 8(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, ככל שבית המשפט ישוכנע שיש לכך מקום; ובעת פסיקת פיצוי לחברי הקבוצה במקרה של קבלת התובענות הייצוגיות נגדן, בית משפט רשאי להתחשב גם בנזק העלול להיגרם בשל כך לקופות החולים ולציבור בכללותו (סעיף 20 (ד) לחוק).