--- סוף עמוד 42 ---
סוף דבר
46. על יסוד מכלול הנימוקים שפורטו, אציע לחבריי כי הצו על תנאי שהוצא יהפוך למוחלט, במובן זה שפסק הדין של בית הדין הארצי יבוטל והדיון יוחזר לבית הדין האזורי שיוסיף לבחון אם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
בנסיבות העניין, ולנוכח התוצאה, אציע לחבריי כי נעשה צו להוצאות לטובת העותרים – כך שכל קופת חולים תשלם לעותרים נגדה הוצאות בסך כולל של 7,500 ש"ח ובסך הכל 30,000 ש"ח.
ש ו פ ט ת
השופט ע' גרוסקופף:
אני מסכים לתוצאה אליה הגיעה חברתי, השופטת ענת ברון, לפיה העתירה תתקבל, הודעות החדילה שהגישו המשיבות 5-2 תידחנה, ובקשות האישור יוחזרו לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שימשיך לדון בהן, תוך בחינת האפשרות לאשרן לפי פרט 1 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק תובענות ייצוגיות). עם זאת, דרכי לתוצאה זו שונה מדרכה של חברתי, כפי שיפורט להלן.
1. אפתח בנקודות ההסכמה, והן רבות וחשובות:
ראשית, מקובל עליי כי המקרה שלפנינו מצדיק התערבות בית משפט זה בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, וזאת על פי אמות המידה המקובלות בעניין זה, ובשים לב לכך שעסקינן בסוגיה הנוגעת לפרשנות הסדר חוק תובענות ייצוגיות, שהוא הסדר חוק כללי, ואיננו מצוי בתחום המומחיות הייחודית של בתי הדין לעבודה (ראו פסקה 25 לחוות דעת חברתי).
שנית, אני מסכים כי יש מקום לקבוע שהמשך הדיון יהיה בבית הדין האזורי לעבודה, מכוח סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי), ואינני סבור כי המקרה דנן מצריך התייחסות ליחס שבין סעיף
--- סוף עמוד 43 ---
זה לסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות – עניין אותו יש להותיר לעת מצוא (ראו פסקה 24 לחוות דעתי חברתי).
שלישית, מקובלת עליי המסגרת הרעיונית שמציגה חברתי לעניין ניתוח היחס שבין הפרטים השונים הכלולים במסגרת התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זה הדימוי הציורי – "איים בים" – בו עושה חברתי שימוש בפסקה 43 לחוות דעתה. בהמשך הדברים אעשה שימוש במודל זה לצורך הבהרת עמדתי בעניינים שבמחלוקת.
לבסוף, שותף אני להערכת חברתי כי פעילותן של קופות החולים היא בגדר "שירות ציבורי ראשון במעלה, שמצוי בליבת מערך הזכויות הסוציאליות שמוענקות לתושבי המדינה, ובבסיס תפישתה של ישראל כ'מדינת רווחה'" (פסקה 31 לחוות דעתה). מוכן אני אף להרחיק מעבר לכך, ודומני שגם על כך אין חילוקי דעות בין חברתי לביני, ולשבח את ארבע קופות החולים הפועלות בישראל – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית – על תרומתן לאיכות החיים במדינת ישראל בכלל, ולבריאות הציבור הישראלי בפרט, ולהביע הערכה לאיכות השירותים הניתנים על ידן. אכן, שירותי הבריאות הציבוריים המעולים הניתנים לכלל אזרחי מדינת ישראל הם סיבה לגאווה לאומית, כפי שהוכח שוב בעת משבר הקורונה בו אנו מצויים. לקופות החולים תפקיד מפתח בפעילות מערך בריאות הציבורי בישראל, והן זכאיות לזקוף לזכותן חלק נכבד מהצלחותיו והישגיו המרשימים.