ה. גם לאחר ההפסדים שהיו לתובע בניהול מרקוריוס ולאחר שנוכח שמדובר בהשקעה מסוכנת, לא חדל התובע להשקיע באמצעות הפלטפורמה של קפיטל אלא התקשר עם שרירא בהסכם לניהול תיק ההשקעות. בכך יש כדי ללמד שמדובר בהתנהלות עקבית ומתמשכת של אדם אשר ידע על הסיכונים שלפניו ואישר את המסחר ואת תשלום העמלות למנהלי ההשקעות מטעמו.
ו. בחשבון נוסף של התובע השקיע התובע 30,000 $ והרוויח סך של 6,749 $. התובע הסתיר את התשואה בחשבון זה ולא שילם לקרימן את העמלה בשיעור 15% על הרווח, ובמקום זאת, הוא דורש, בחוסר תום לב, להיפרע את ההפסדים שנגרמו לו בחשבון ההשקעה האחר.
ז. לטענת קרימן, התובע התקשר בהסכם לניהול השקעתו עם מרקוריוס, היא הייתה בעלת הכוח לפעול בחשבון ההשקעה של התובע והיא ביצעה את העסקאות והייתה זכאית לעמלת ההצלחה ולעמלות המסחר שסוכמו בייפוי הכח. על כן, אין יריבות בין התובע לבין קרימן והתביעה נגד קרימן משוללת יסוד. בהקשר זה מוסיף קרימן וטוען כי בכתב התביעה לא טען התובע להרמת מסך או אחריות אישית וטענותיו לאחריות אישית הועלו רק בסיכומים ומהוות הרחבת חזית שהוא מתנגד לה.
ח. אין לקבל את העילה של עשיית עושר ולא במשפט, משום שהעמלות עליהן מלין התובע שולמו למרקוריוס ולא לקרימן.
ט. כל מנהל תיקים מרוויח החזרי עמלות מסחר וכך גם נקבע בסעיף 17 (ב) (3) לחוק הייעוץ. נושא תשלום החזר עמלות הובהר בהדגשה בייפוי הכח של קפיטל, במסמכי פתיחת החשבון ובשיחות בין התובע לבין נציג אפקס ישראל, כך שהתובע הסכים בכתב, בעל פה, ובהתנהגות לגביית העמלות, והוא מנוע מלהעלות טענות כנגד מסמך בכתב.
י. החתימה על מסמך מהווה אמירה פוזיטיבית המאשרת את הסכמת החותם למסמך הכתוב. החתימה מניחה כי החותם קרא, הבין והסכים. החתימה יוצרת הסתמכות של הצד שכנגד, כי מולו ניצב בעל חוזהו, הנותן לו "אור ירוק" לפעולה על יסוד החתימה. בעל חוזה לא יוכל להישמע בטענה שלא קרא, כי היה בכוחות לקרוא, לשאול שאלות, להבין, להעיר הערות, להימנע מלחתום. אם בחר לחתום העיד על עצמו כי הוא נוטל על עצמו את ההתחייבות נשוא חתימתו. דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב.
יא. גם בשיחה עם יוסי גפני לגבי העמלות של מיופה הכח הסביר יוסי גפני לתובע כי העמלות יהיו "אותן עמלות" לרבות חלק מהמרווח (spread) בין שערי קניה ומכירה והתובע הסכים לכך.