15. להלן אתייחס לשני המבחנים, ואדרש לשאלה אם התובעת הוכיחה את זכותה לקבל חשבונות מכל אחד מהנתבעים.
קיומה של מערכת יחסים מיוחדת
יחסי התובעת-הנתבעים 3-1
16. גם בלי שאגדיר את האופי המשפטי של היחסים בין התובעת לבין הנתבעים 3-1, התרשמתי כי ניתן לקבוע כי בין התובעת לנתבעים 3-1 יש מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות בקשר להופעות משותפות של הלהקה ולקוחות של התובעת. גם לטענת הנתבעים 3-1 הוקמה התובעת "אך ורק על מנת לשרת את הלהקה..." (סעיף 9 לכתב ההגנה), וכבר משכך נראה כי קיימת מערכת יחסים מיוחדת בין הנתבע 1 שהוא בעל מניות בתובעת, לבין התובעת שהוקמה לשרת את להקת אתניקס שהנתבעים 2, 3 הם חברים בה.
17. הוסף לכך את האמור בסעיף 15 להסכם בעלי המניות: "...ההכנסות מהופעות משותפות של להקת אתניקס עם לקוחות של שולטן יחולקו בהתאם לחלוקה שהיתה ערב חתימת ההסכם". סעיף 15 להסכם מבטא מערכת יחסים בין הצדדים, מבוססת אינטרסים כלכליים שהוסדרה במסגרת הסכם בעלי המניות, שנחתם בין התובעת לבין בעלי המניות שלה שהם גם מייסדי להקת אתניקס, ובה"פ (ת"א) 14901-10-16 אף נקבע כי גם הנתבעים 3-2 הם צד להסכם מכוח התנהגות והם מחויבים לו (פיסקה 10 לפסק הדין מיום 16.4.2019). ההסכם מסדיר את מערכת היחסים בעבר, בהווה (מועד החתימה) ובעתיד (מאז החתימה על ההסכם). הוראות שונות בהסכם משלבות חיובים שונים של מי מהצדדים, שמשפיעים על האינטרסים הכספיים של הצדדים האחרים. לעניין זה ראו למשל סעיפים 23-18 להסכם, בו הוסכם כי התובעת היא הבעלים של הזכויות בקניין הרוחני של הלהקה, הוסדרה בעלותה בסימן המסחרי "אתניקס" שהיה עד אז בהליכי רישום על ידי דרור ונחמה, וכך גם זכותה באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק של הלהקה. כן ראו את סעיף 15 להסכם, בו הוסכם כי יש לתובעת זכויות כספיות על פעילות עתידית של הלהקה – זכות להכנסות משימוש ברכוש שולטן במסגרת הופעותיה העתידיות של הלהקה, ולהכנסות מהופעות משותפות של הלהקה עם לקוחות של שולטן.
כך, ניתן ללמוד מהסכם בעלי המניות כי לתובעת וללהקת אתניקס יש אינטרסים כלכליים שלובים ותלויים זה בפעילותו של זה. לנתבעים 3-1 יש מידע הנוגע להכנסות התובעת, הן מכוח היות הנתבע 1 בעל המניות בתובעת והן מכוח הידיעות של הנתבעים על ההכנסות המופקות מההופעות המשותפות של הלהקה עם לקוחות של התובעת ומשימוש בהקלטות שבבעלות התובעת. קשר זה, של אינטרסים כלכליים של שני הצדדים השלובים ותלויים במידע הדדי אינו קשר חוזי רגיל, אלא מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות. כך נקבע גם בפסיקה, כי כאשר במסגרת מערכת יחסים עוברים תשלומים מצד א' לצד ב' הנגזרים ממידע ומנתונים המצויים בידיעתו של צד אחד בלבד, מוצדק לתת סעד של מתן חשבונות לצד השני כדי לאזן את היקף הידיעה ולאפשר ביקורת על התשלומים שהוא זכאי לקבל (ראו למשל ת"א (מרכז) 21276-10-13 בניני ישקו לבניין ומקרקעין בע"מ נ' אלון רבוע כחול- ישראל בע"מ, 7 (31.12.2014)).