19. בנוסף טוענים הנתבעים כי הם היו תמי לב ולא חתמו על ההסכם מסיבה עניינית של גילוי נתון חדש שיש לו השפעה ישירה על ליבת ההסכם – התמורה (ר' סעיף 18 לסיכומי הנתבעים); כי התובע אינו חפץ בהשלמת העסקה אלא בפיצוי ועושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט. לשיטת הנתבעים אם יורה בית המשפט על אכיפת הטיוטה האחרונה, ללא חתימת הצדדים, יהא לדבר השלכות רוחב אבסורדיות לפיהן צדדים להסכם מחויבים לאכיפתו כבר בשלב בו מחליפים עורכי הדין שלהם טיוטות.
20. התובע הגיש סיכומי תשובה מטעמו וחזר על העמדה כי במקרה הנדון התגבשה הסכמה כוללת ומחייבת; מתקיימים יסודות גמירות הדעת והמסוימות ואין להעניק לאקט החתימה הטכנית את המשמעות אותה מבקשים ליחס לה הנתבעים, קרי, כינון הסכם המכר.
ההכרעה, וראשית ההלכה הרווחת הנוגעת לעניין הנדון
21. סעיפים 1-6 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובעים אימתי וכיצד נכרת חוזה. סעיף 1 קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול; סעיף 2 קובע כי הצעה הינה כזו ה"מעידה על גמירות דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי לאפשר לכרות את החוזה בקיבול ההצעה"; סעיף 5 קובע כי "הקיבול יעשה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירות דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה". סעיף 6 קובע כי "קיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה".
22. בע"א 9247/10 רוזנברג נ' סבן (24/7/13) [פורסם במאגרים [פורסם בנבו]], בפסקה 12, נקבע כדלקמן: "כדי שניתן יהיה להסיק מן המסמך שנכרת חוזה, נדרשים להתקיים שני יסודות מצטברים ברגע הכריתה: האחד, עליו ללמד כי הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בחוזה מחייב; והשני, על ההסכמה להיות מסוימת די צרכה (ראו: סעיפים 2 ו-5 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים); ע"א 7193/08 עדני נ' דוד, [פורסם בנבו] פסקאות 9-8 (18.7.2010) (להלן: עניין עדני); גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי – לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 166-165 (2005) (להלן: שלו); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 299-291 (1991) (להלן: פרידמן וכהן)). שאלת התקיימותם של יסודות אלו נבחנת על סמך מכלול נסיבות העניין (ע"א 10859/07 חברה קדישא גחש"א נ' לוי, [פורסם בנבו] פסקה 7 (22.1.2012) (להלן: עניין חברה קדישא)). ובסעיף 14 נקבע כדלקמן: "יסוד המסוימות מתקיים אם ניתן להסיק ממכלול הנסיבות כי חל מפגש רצונות ביחס לתנאים המהותיים והחיוניים של העסקה" .