16. האם טוענת כי אין נתונים לגבי היקף התחלואה, ודאי התחלואה הקשה או חלילה מוות קרב בני נוער בגילים 15-12, דבר המלמד על כך שאין סכנה אמיתית ומוחשית לקטינים עקב אי מתן החיסון.
דיון והכרעה
17. תחילה אציין כי צודקת האם כי יש לצמצם את הדיון לעניין מתן חיסון קורונה לקטינים. זאת, לנוכח האמור בסע' 16-17 להחלטה שניתנה על ידי בתום הדיון שהתקיים לפני ביום 13.7.21, שם צוין בפירוש כי נותרה מחלוקת בין ההורים לעניין חיסון הקורונה וכי בנושא זה יוגשו טיעוני הצדדים ותישמע עמדת הקטינים. לפיכך, ההחלטה דנן מתייחסת לנושא חיסוני קורונה לקטינים, ולא בכל חיסון אחר.
המסגרת המשפטית
18. הוראת סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית, התשכ"ב -1962 (להלן: החוק), קובעת כדלקמן:
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".
בהמשך קובעת הוראת סעיף 17 לחוק כי:
"באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין".
19. מהוראות אלו עולה כי לצד החובה של ההורים לדאוג לילדיהם, כדרך של הורים מסורים בנסיבות העניין, קיימת להם הזכות לעשות כן, משמע, להורים אוטונומיה במסגרת התא המשפחתי.
20. ההתערבות של גורמים חיצוניים באוטונומיה ההורית וביחסי הורים-ילדים, נעשית רק במקרים חריגים ומתאימים, וככלל, הדבר יעשה כאשר ההורה אינו מקיים כראוי את חובותיו או משתמש לרעה בסמכויותיו ההוריות באופן שמסכן את הילד או פוגע בו.
21. בהתאם להוראות סע' 68 לחוק:
"(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו.
(ב) היתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס, לאחר ששקל את רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו ואת סיכויי השיפור באיכות חייו של האדם".
22. משמע, בכל הנוגע לעניינים שברפואה, ייעזר בית המשפט בחוות דעת רפואית, וייבחן האם האמצעים המבוקשים דרושים לשמירת שלומו הגופני של הקטין, לאחר ששקל את רצונו, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו ואת הפגיעה האפשרית באורח חייו.