העותרות, כמו גם הסיוע המשפט שהתייצב בהליך, אינן טוענות כנגד חברי וועדת החריגים. ההפך הוא הנכון. הכל מסכימים ומבינים כי העיסוק והדיון בעשרות אלפי בקשות של אנשים קשיי יום, המתמודדים כולם עם מצבי חיים לא פשוטים, ושמתוכן ניתן לאשר בקשות מעטות לאור התקציב הנתון, היא מטלה קשה ביותר. התקציב המוגבל העומד לרשות וועדות החריגים, מחייב דחיית בקשות של אנשים במצב קשה ביותר, לטובת אחרים שמצבם קשה אף יותר. בחינת הבקשות ותעדופן היא מטלה לא פשוטה עם זאת, הטיעון הוא שבהינתן מספר המקרים והעדר משקלות ברורים ומדידים לתבחינים השונים, לא ניתן להשוות בין המקרים באופן שוויוני, שיגשים את המטרה שכולם שואפים לה – לחלק את המשאב המצומצם כל כך של הסיוע בדיור לנזקקים ביותר.
3. העתירות מעוררות שאלות משותפות הנוגעות לחשיבות הזכות לדיור, וחוסר השוויון בהחלטות וועדת החריגים, נהלי משרד השיכון והקריטריונים שנקבעו לעניין הזכאות לסיוע בדיור, בין הקצאת דירות בדיור הציבורי, בין סיוע בשכר דירה, שאלות הנוגעות הן לסיוע בדיור על פי הנוהל, הן לאופן פעולת ועדת החריגים, ושאלות לגבי אנשים ובעיקר נשים החיות בעוני, ולגבי צדק חלוקתי בהקצאת משאבים נתונים.
אדגיש כבר בפתח הדברים כי העתירות שלפניי אינן תוקפות את הקצאת התקציבים לדיור הציבורי. המציאות בכל הנוגע לדיור ציבורי היא קשה וכואבת, אך המפתח לשינוי מדיניות זו אינו נתון בידי בית המשפט. הסעדים המתבקשים בעתירות אלו נוגעים לתבחינים לחלוקת המשאבים, לאופן קבלת והנמקת ההחלטות ולשקיפות ההליך המנהלי בהקשר של דיור ציבורי.
4. עוד אציין בפתח הדברים כי בעקבות הגשת העתירות, ערך משרד השיכון עבודת מטה מרשימה ובסופה נקבעו תבחינים ושיקולים לעבודת וועדות החריגים תוך קביעת מדרג החשיבות שעל ועדות החריגים לייחס להם. כן לקח על עצמו משרד השיכון לפרסם חלק מההחלטות ואף הודיע כי נשקלת האפשרות להאריך את הזכאות לסיוע בשכר דירה משנה לשנתיים. לאור זאת התייתרו חלק מהסעדים שהתבקשו בעתירות, ויש לברך על כך. עם זאת, נטען כי ישנם מקרים אחרים של נעדרי זכאות, שהם בתנאים קשים פחות מאלו של העותרות בעתירות שלפניי, ובהם התקבלו הבקשות. על כן, על אף עבודת המטה המבורכת שנעשתה, עדיין נותרו סעדים כלליים כגון קביעת משקולות מדידים לתבחינים, כדי שניתן יהיה לערוך השוואה מושכלת בין המקרים, הנמקת ופרסום כלל ההחלטות, לצד סעדים בעתירות הפרטניות.