דיון והכרעה
פרק רביעי: הזכות לדיור ומשמעותה
על חשיבותה של קורת גג
41. לא ניתן לדון בעתירות העוסקות בדיור ציבורי מבלי לעמוד על הזכות לדיור. אמנם, כפי שציינתי בפתח הדברים, אין עניינן של העתירות שלפניי בדרישות לתוספות או שינויים תקציביים. עם זאת, הקשיים לפניהם ניצבות העותרות, במאבקן לקבל דיור ציבורי או למצער, סיוע בשכר דירה, מקבלים משנה תוקף ומשמעות לאורה של הזכות לדיור, וגם הנהלים צריכים להתחשב בעניין זה.
כל אדם זקוק למקום מגורים שבו יוכל לקיים את שגרת חייו ולהבטיח לו ולבני משפחתו ביטחון בסיסי, פרטיות ומחסה. דיור הוא צורך קיומי בסיסי להישרדות מאז ומעולם. בהיעדר קורת גג נפגעות גם זכויות אחרות כמו הזכות לשלמות הגוף, לפרטיות, ולעיתים אף לבריאות ולחיים. כדבריו של גור סלומון, "תשתמש בסמים או שתביא עוד ילדים", ארץ אחרת 20 (2004):
"דירה היא לא רק נכס, אלא אמצעי ראשון במעלה לשיקום אישי ובבסיס לחיים נורמטיביים.... העדרו של דיור קבוע ונדודים תכופים מדירה לדירה מובילים לחוסר איזון ובעיקר משפיעים על הילדים".
וכן דבריו של אלון גילדין, בספרו: דיור בר השגה במשפט, 331 (2018, להלן: גילדין, דיור בר השגה):
אי-אפשר להגזים בחשיבות של דירת המגורים לחיים של אדם..... מבחינת חשיבותו הרגשית. הדיור משפיע על דרך חייו של הפרט, על עבודתו, על מסגרת החינוך שבה ילמדו ילדיו, על חיי החברה שיפתח, על עיצוב העצמי ועל הרגשות החיוביים או השליליים שיקננו בו. מחד גיסא, דירת המגורים מהווה חיץ בין האדם לבין העולם ויוצרת לו מרחב אישי שדרכו הוא יכול להגשים את עצמו; מאידך גיסא, דירת המגורים יוצרת לאדם חיבור לחברה באמצעות מיקומה במרחב, דבר המשליך על קשריו החברתיים. השילוב בין שני היבטים אלה של הדיור משפיע על חיי הדיירים, על פיתוח הזהות שלהם ועל אספקטים רבים בחוויות, בזיכרונות ובאפשרויות הפעולה שלהם. שילוב זה דומיננטי במיוחד כשהמקורות החברתיים והכלכליים של הפרט מוגבלים."
ובהמשך, בעמ' 333:
דיור בר-השגה צריך ליצור עבור הפרט הזדמנויות ממשיות ליציאה ממצב של חוסר אונים, ובה בעת לטעת בו תחושה של יכולת ואמונה בעצמו.......יצירת של תחושת בית ולא רק אספקה של מקום מגורים. הבית הוא גם מקום מפלט מהסערות המאיימות של העולם החיצון, וגם חיבור לסביבת מגורים ולחברה המתגוררת בה, המניב לפרט הון חברתי."
במחקר שנערך (תמר שורץ-זיו, עידית בליט-כהן ומימי איזנשטדט, "התארגנותן של נפגעות מדיניות הדיור הציבורי בישראל: הבחירה במאבק", ביטחון סוציאלי, גליון 106, עמ' 123, 134 (תשע"ט-2019, להלן: שורץ-זיו, בליט-כהן ואיזנשטדט, נפגעות מדיניות הדיור הציבורי)), עומדות המחברות על חשיבות הדיור: