מסמכים בינלאומיים אלו ואחרים, אינם כוללים הגדרה של הזכות לדיור, אך מקובל לכלול בכך את: זכותו של אדם למשאבי דיור נאותים, בסביבה הכוללת נגישות לשירותים חברתיים נאותים, בהתאם למשאביו הכלכליים, ברמה המשקפת קיום בכבוד וביטחון בחברה שבה הוא חי (גילדין, דיור בר השגה, בעמ' 157). מעבר לבסיס משותף זה, ההתייחסות במדינות השונות הן באשר לתוכן הזכות, ובעיקר באשר לחובת המדינה להעניקה, שונה ממדינה למדינה.
הזכות לדיור במשפט הישראלי
43. הזכות לדיור לא עוגנה, ככזאת, בחוקי היסוד, אולם בפסקי דין רבים הוכרה הזכות לדיור כזכות חוקתית, הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומהזכות לקיום אנושי בכבוד (לראייה אחרת של הזכויות החברתיות ככלי לשינוי מבני בחברה ראו: ריקי שיו, "'עצרו את המהפכה בלעדי': על השמעתו ומשטורו של שיח הצדק החלוקתי והזכויות החברתיות", מעשי משפט ב', 185 (2009) וכן המאמרים בספר צדק חלוקתי בישראל (מנחם מאוטנר עורך, 2000)).
לאור עיגונה החוקתי של הזכות לדיור במסגרת כבוד האדם, מדובר באמצעים מינימליים ביותר (לניתוח העיגון החוקתי של זכות הדיור והיקפה ראו: ע"א 3295/94 גיל פרמינגר, הנאמן על נכסי חוה ויוסף מור נ' חוה מור, פ"ד נ' (5) 111, 121 (1997); רע"א 4905/98 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו, פ"ד נה (3) 360, פסקה 20 לפסק דינו של הנשיא אהרן ברק (2001); ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שרה רייז, פ"ד נח (3) 934, פסקה 7 לפסק דינו של השופט, לימים המשנה לנשיא, אליעזר ריבלין (2004); עע"מ 3829/04 ישראל טויטו, יו"ר עמותת "מכל הלב" נ' עיריית ירושלים, פ"ד נט (4) 769 (2004), סעיף 16 לפסק דינה של כב' השופטת איילה פרוקצ'יה; בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס' (3) 464, 484 (2005, להלן: עניין עמותת מחויבות), דברי כב' הנשיא אהרן ברק, שם בעמ' 481 ומנגד דברי כב' השופט אדמונד א' לוי בעמ' 495; בג"ץ 3071/05 גילה לוזון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2008); עניין חסן, פיסקה 36 לפסק דינה של כב' הנשיאה דורית ביניש.
לעיגון זכויות חברתיות (או זכויות רווחה כפי שהעדיפו לקרוא לכך דפנה ברק-ארז ואייל גרוס, "הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות בכבוד", בתוך: ספר דליה דורנר, 189, 190, (תשס"ט, להלן: ברק-ארז וגרוס, זכויות חברתיות), בחקיקת יסוד, השלכות משמעותיות ושאלה זו שנויה במחלוקת (ראו לעניין זה: יורם רבין ויובל שני, "הזכויות החברתיות – רעיון שהגיע זמנו", בתוך: זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות בישראל, שם בעמ' 11; גילדין, דיור בר השגה בעמ' 181-179). לניתוח הזכות לדיור והפסיקה ראו, בין רבים: אהרן ברק, "זכות-הבת למינימום קיום אנושי בכבוד", עבודה, חברה ומשפט יד' 145, 172 (2015); אהרן ברק, כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה, בעמ' 566 (2014, להלן: ברק, כבוד האדם); אהרן ברק, "מורשתו של השופט אדמונד לוי והזכות לתנאי מחייה נאותים", בתוך ספר אדמונד לוי, 39 (אוהד גורדון, עורך, 2017: להלן: ספר אדמונד לוי);דפנה ברק-ארז, "זכויות חברתיות במשפט הישראלי: הגנה ישירה, הגנה עקיפה ואתגרים להמשך הדרך", ספר אדמונד לוי 53; ברק מדינה "הזכות לקיום בכבוד: הערכה ביקורתית של הפסיקה" ספר אדמונד לוי 197; יואב דותן, "כבוד האדם, צדק סוציאלי וזכויות חברתיות חוקתיות", עבודה חברה ומשפט יד', 207 (2015); אבישי בניש, מיכל קרמר, "למלא את החלל: מודל לעיצוב הזכות לקיום בכבוד בעקבות המשפט החוקתי הגרמני", עבודה חברה ומשפט יד' 263 (2015) וברק מדינה, "הגנה משפטית על הזכות לקיום אנושי בכבוד: הזכות החוקתית ונעבר לה", עבודה חברה ומשפט יד' 227 (2015).