כך למשל, בעת"מ (מינהליים חי') 1049-09-20 אסף הצדק נ' משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו 04.11.2020), נדון מקרה בו ועדת החריגים התייחסה למצב הרפואי של העותר שם וקבעה, לאחר עיון בכל המסמכים הרפואיים שהוגשו לה כי: "לאחר שקילת הדברים, הגיעה הוועדה להחלטה כי על אף הנסיבות המיוחדות של הבקשה - לא ניתן לקבלה, וזאת נוכח התקציב המוגבל העומד לרשות הוועדה, ובשים לב למקרים אחרים המובאים בפניה במסגרת בקשות לסיוע בשכר-דירה בחריגה מהכללים."
בית המשפט קבע כי לאור הנמקה זו לא יתן ללמוד על שיקול דעת פרטני, והורה על החזרת עניינו של העותר לוועדה הציבורית פעם נוספת: "על-מנת שתתייחס במנומק לבקשת העותר להגדלת סיוע לתשלום שכר-דירה, תגדיר מהי החריגות אשר לה טוען העותר, והאם מדובר בחריגות בהשוואה ליתר הפונים....." (הדגשה שלי – מ' א' ג').
68. משרד השיכון טוען, ובצדק, כי יש להשאיר שיקול דעת לוועדות, שכן, עליהן לדון בחריגים, הכוללות מרכיבים שונים של אי זכאות, ותנאי חיים ייחודיים. עם זאת, לאור העובדה שמדובר על עשרות אלפי פניות בשנה, לא ניתן להשאיר שיקול דעת מוחלט, שכן הדבר ייפגע בשוויון. ככל שמספר החריגים הפונים לוועדה הוא קטן יותר, כך יש להשאיר שיקול דעת רחב יותר, שכן אם מדובר בפניות בודדות, ניתן להשוות בין המקרים, ובינם לבין הקריטריונים הקבועים בנהלים אף ללא משקלות מדידים בני השוואה. אם לעומת זאת, כמו במקרה של סיוע בדיור, מדובר בעשרות אלפי פניות לשנה, ובמספר ועדות (מבחינת ההרכב) העוסקות בכך, לא ניתן להימנע מפגיעה בשוויון, מבלי להגדיר כללים ברורים, תוך השארת מתחם שיקול דעת צר יחסית לסטות מהם לאור המקרים הסוציאליים המורכבים הבאים לפני הועדות. יודגש, קביעת המשקלות, כמו גם קביעת מתחם השוואה או רף לקבלת סיוע נתון כולו לשיקול דעת משרד השיכון, ויכול שישתנה על פי התקציב הנתון. בנוסף, ניתן להשאיר מרווח מסוים של משקל להתרשמות כללית של הוועדה, אולם יש לקבוע משקולות מדידים לתבחינים כדי לאפשר בסיס להשוואה (תהליך דומה נקבע בחוק העונשין בתיקון שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, בין היתר בשל פערים משמעותיים בענישה, במקרים הנחזים להיות דומים, ראו: דוח הוועדה לבחינת דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין (בראשות השופט אליעזר גולדברג, 1997); סיגל קוגוט, אפרת חקאק ואיתמר גלבפיש "מי מפחד מהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה? על ערכאת הערעור ותיקון 113" משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים 267 (אלון הראל עורך, 2017) וכן: ענת הורוויץ, "החוק להבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", משרד המשפטים, מיזם שורשים במשפט (02.04.2019).