11. עוד טען הנתבע, כי על ששת מבחני הרמת המסך שנקבעו בחוק, להיבחן במועד היווצרות החוב, ביולי 2014 בו מכרה החברה את מתחם הקולנוע נשוא החוב. הנתבע טוען, שראיות התובעת מעידות על כך שבאותו מועד ובתקופה העוקבת לו, היתה החברה פעילה ופעילות זו ממשיכה עד היום אם כי בהיקף מצומצם. לפי תיק החברה ברשם החברות, שנכלל בתיק מוצגי התובעת, הגישה החברה דוח לרשם החברות על פעילותה, רק 3 חודשים לפני מועד התגבשות החוב ופעלה להסרת שעבודים שהיו רשומים על נכסיה ברשם החברות כשנה לאחר התגבשותו. לטענת הנתבע, מפעולות אלו עולה, שהחברה היתה פעילה בשנים 2014-2015 ורק האירוע המוחי שאירע לנתבע בתחילת 2016, המשמש העובד היחידי של החברה, הביאה לירידה ניכרת בהיקף פעילותה, אך לא הובילה להפסקה מלאה של פעילותה. הנתבע שם דגש מיוחד על הסרת השעבודים ומגעיו עם רשויות המס להסדרת חובות החברה, בטענה שחברה שאינה פעילה, לא היתה עוסקת בסילוק חובותיה אלא רק אם מטרתה היתה להמשיך לפעול. התובעת בתגובה טענה, שהסדרי החוב הינם לתועלת הנתבע, שכן לרשויות המס אפשרות לגבייה ישירה מהנתבע. בתשובה, טען הנתבע, שאין לתובעת הסבר, מדוע יבחר הנתבע לשלם את חוב החברה, שלטענתה אינה עוד פעילה במקום לשלם את החוב באופן ישיר בהתחשב בכך שגם לשיטת התובעת, החוב מושת על התובע בשתי הדרכים.
12. להוכחת פעילות החברה במועד התגבשות החוב, הגיש הנתבע שתי דוגמאות לשותפויות במספר פרויקטים טלוויזיוניים וקולנועיים באותה תקופה: זיכרון דברים בין החברה לחברת ההפקות "חוף לבן" בעניין השקעה בהפקת הסרט "ילדי הסתיו" בשנת 2014 והפצתו בשנת 2016 (סעיף 11 בעמ' 2 ועמ' 7 לתצהיר הנתבע, להלן "זיכרון הדברים") ומסמך בצרפתית על סרט בשם THE GOGO BOYS (עמ' 10-14 לתצהיר הנתבע, להלן "נערי הגוגו").
13. לעניין זיכרון הדברים, טענה התובעת, שבעוד שהמסמך מתייחס לחברה, החתימה עליו בחותמת שאינה דומה לחותמות על מסמכים אחרים שהגישה החברה (לדוגמה חותמות על המסמך בנספח 2 לתצהיר גרובר-גז, והחותמות בעמ' 38-39, 51-60, 79-81 בתיק מוצגי הנתבעת). לטענתה, החותמת היא של חברה אחרת שבבעלות הנתבע בשם 'גלובוס הפקות סרטים וטלוויזיה בע"מ' (להלן "גלובוס הפקות"). חתימה זו, של חברה אחרת על זיכרון הדברים, מהווה לטענתה, הוכחה לכך שהחוזה קוים לבסוף על ידי גלובוס הפקות ולא החברה נשוא התביעה. הנתבע העיד, שיש להתייחס למלל המסמך המתייחס לחברה באופן בלעדי ומעיד שהחברה חתומה על המסמך ושלכל היותר נעשה שימוש בטעות בחותמת שגויה (ש' 15, 24-25 בעמ' 10 לפרוטוקול). בסיכומיו טען הנתבע, שבהעדר ציון ח.פ. על החותמת, אין לראות בה כחתימת חברה שונה.