18. חוק החברות, מתייחס לחברות לא פעילות בשתי סוגיות עיקריות: האחת היא מינוי רואה חשבון מבקר לחברה ועריכת דוחות כספיים (סעיפים 158(א), 172(ז) לחוק החברות בהתאם) והשנייה היא פירוק מרצון של חברה (סעיף 342מא לחוק החברות). לעניין מינוי רואה חשבון מבקר לחברה ולשאלת חובת הגשת הדוחות הכספיים לאסיפת הכללית, הרחיב המחוקק את הגדרת חברה לא פעילה גם לחברות פעילות שמחזור עסקיהן קטן מרף נמוך יחסית (615,408.73 ש"ח לחברה פרטית, 750,000 ש"ח לחברה לתועלת הציבור). הרחבה זו, מאפשרת לחברות שפעילות בהיקף נמוך ליהנות מהקלות של חברות לא פעילות בנושאים הללו. יישום הגדרה זו בעניינינו, יביא לכך שגם אם הנתבע יוכיח רף הפעילות הנמוך, לו טוען, תיתכן אפשרות שיכנס להגדרת חברת פעילה. לעומת זאת, בעניין פירוק מרצון, בחר המחוקק, בהגדרה דווקנית ומצומצמת לחברה לא פעילה הכוללת חוסר בנכסים, חובות, הליכים תלויים ועומדים נגד החברה והעדר הליכי אכיפה מנהליים לפי הדין. דרישות אילו יוצרות הגדרה מצומצמת, הדורשת חוסר פעילות מוחלט של החברה כטענת הנתבע, אך כוללת גם את הדרישה להעדר חובות. יישום הגדרה זו אינו אפשרי בענייננו, בשל קיום החוב ומשכך, נבחן את תכלית הסעיפים שבבסיס הסדר הרמת המסך שבענייננו.
19. תכלית סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים וסעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה, היא לאפשר לעיריות להיפרע מחובות ארנונה של חברות שפורקו ואינן פעילות, מבעליהן, במקרי הברחת נכסים. פגיעה זו בקניין בעל השליטה מידתית שכן בהעדר הסדר להרמת מסך, משמשת החברה, המהווה כלי ריק, מגן מלאכותי מתשלום חובותיה על-ידי בעליה (ע"א (מחוזי-ת"א) 2139-08 דן הלל נ' מועצה מקומית כפר שמריהו, מיום 22.6.2010). התובעת טוענת, שחוב החברה התגבש במועד מכירת הנכס בשנת 2014 ושהחברה הפסיקה את פעילותה בשנים 2016-2017 ועד היום אינה פעילה. לעומתה, לטענת הנתבע, יש לבחון את רמת פעילות החברה במועד היווצרות החוב במבחן צופה עתיד. רק כשלא תיתכן לחלוטין אפשרות לחזרה לפעילות בעתיד החברה, יש לראות בה לא פעילה. בהתאם, אם תיתכן חזרה עתידית לפעילות, יש לראותה פעילה בהווה, גם אם אינה מראה סימני פעילות במצבה הנוכחי. פרשנות זו סותרת את מטרת החוק, לייעל את גביית הארנונה בהרמת המסך (עת"מ (מנהליים-חי') 26026-05-12 יעקב כהן נ. עיריית חיפה מיום 26.7.2012; עת"מ (מנהליים-ת"א) 64737-09-17 ניקראן ג'משיד נ' עיריית בת ים מיום 2.9.2019)). הנתבע קושר בין התיבות חברה מפורקת וחברה לא פעילה בסעיף 119א(א)(3) ומסיק רמת הפעילות הנדרשת להרמת מסך. פרשנות זו מתעלמת מההבדל המהותי ביכולת כל חברה לחזור לפעילות מלאה והשלכותיה על השגת תכלית ההסדר הקבוע בחוק.