24. הנתבע מסתמך על פסיקה, הקובעת שרמת פעילות החברה נבחנת במועד התגבשות החוב (ת"א (שלום-ראשל"צ) 385/08 עיריית חולון נ' ארן מטל בע"מ מיום 27.6.2011 להלן "עניין מטל") שם מכרה חברה אחת נכס בעל חוב ארנונה לחברה שניה, ושתי החברות הפסיקו את פעילותן. כיון שאחד מהבעלים המשותפים של שתי החברות הודה בתצהיר, שחברה אחת הפסיקה את פעילותה והשנייה נמחקה ממרשם החברות, נפסק שהחברות הפסיקו את פעילותן. בית המשפט נדרש לשאלה מהו המועד הקובע שממנו ואילך ניתן להחיל את סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים על בעלי השליטה. באותו עניין, הודה בעל השליטה בסיום פעילות חברתו ואילו הנתבע בענייננו טוען לפעילות החברה. הסוגיה שנפסקה שם, היתה מהו המועד הנכון לבצע הרמת מסך והיקף ייחוס החוב לבעל השליטה, טענה שלא העלה הנתבע ואינה ממין העניין. ייחוס חלק מהחוב לנתבעים בעניין מטל, נקבע משיקולי שיהוי בהליך הגבייה שהגדיל שלא לצורך את החוב ואולם, טענת הגנה זו בהליכי גביה מסוג זה אינה נוגעת לענייננו. עד לשלהי שנת 2014 החברה היתה בהסדר תשלומים ארוך טווח עם התובעת וההסדר כובד עד לחודש 11/14 (נספח 4 לתצהיר גרובר) אז התובעת הגישה את תביעתה נגד החברה תוך 4 חודשים מהתגבשות החוב ופסק הדין ניתן לאחר כחודשיים. לאחר קבלת פסק הדין לטובתה, עמלה התובעת בהליכי ההוצאה לפועל במשך שנתיים לאוכפו (עמ' 17-28 לתצהיר גרובר). התובעת פעלה לביצוע גבייה מהירה ויעילה של החוב תוך שמירה מרבית על קניין הנתבע. רק לאחר שנתיים, בהם מיצתה התובעת כל אפשרות להיפרע מהחברה, הוגשה התביעה דנא. על כן, הנתבע לא הוכיח כי התובעת זנחה את תביעתה (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פד"י נז (5) 433).
25. לפיכך, בניגוד לטענת הנתבע, שהעדר פעילות החברה צריך להיבחן בעת התגבשות החוב, המבחן הפוך, ובעת הפסקת פעילות החברה וביצוע הברחת הנכסים נבחן קיום חוב ארנונה שהתגבש קודם להברחת הנכסים, לאור ההלכה הפסוקה, הקובעת כי פעילות החברה נבחנת לאחר התגבשות החוב, (רע"א 4049/19 המשביר 365 החזקות בע"מ נ' עיריית כרמיאל מיום 25.1.2021).
26. נקבע, כי מקום שבו הנתבע הוא בעל השליטה בכל שנות פעילות החברה, אין כל חשיבות לשאלה מה היה המועד המדויק של הפסקת הפעילות, ודי לצורך ההכרעה בתביעה להתייחס לשנת 2016 כשנה האחרונה שבה החברה היתה פעילה. בנוסף, חברה יכולה לשנות את אופי פעילותה, ואין שינוי העיסוק מהווה הפסקת פעילות. ההלכה הפסוקה קובעת שכדי לעמוד בנטל המוטל על בעל השליטה המבקש לסתור את החזקה אין די בטענות כוללניות. בעל השליטה צריך לשכנע בעדויות ובמסמכים, שמצבת הנכסים של החברה במועד הפסקת הפעילות שימשה כולה לצורך פירעון חובות החברה לנושיה. הוכחה המייחסת לחלק מהנכסים או לחלק מנושים אין בה די. בחינת נכסי החברה ושאלת הברחתם אינה מוגבלת ליום אחרון של הפסקת הפעילות, ויכולה להשתרע שנים לאחור (תא (שלום-י-ם) 41494-08-16 עירית ירושלים נ' לימור הרי 15.3.20; ע"א (מחוזי-ים) 9899-05-20 הרי נ' עיריית ירושלים מיום 6.8.20; רע"א 6967/20 הרי לימור נ' עיריית ירושלים, מיום 12.10.20)