ש. מצייר תשריט לפי עדותך לרבות 2.5 מ' מהכביש. איפה היה הצינור שראית?
ת. לא ראיתי צינור שמעתי זרימה והרחתי." (עמ'79 שורות 11-15 לפר' הדיון מיום 31.3.31).
136. לעומת עדים אלה, העיד כאמור מר גיל שגיא, מטעם צד ג/3 כי אשר ראו עינו היה חור , מעין בולען בצינור . נזכיר שוב את עדותו בעניין זה:
" ראיתי ביוב זורם ואת החור בשני הצינורות.." (עמ' 135 שורה 4 לפר' הדיון).
[..] : "אני מתאר לך מה ראיתי. ראיתי כמו שתיארתי פתח דרכו זורם ביוב. הדרך היחידה שזה יכול לקרות זה שיש חור בשני הצינורות". (שם, בעמ' 140 שורות 10-11 לפר' הדיון).
כאמור, תיאורים אלו של מר גיל אינם מתיישבים עם תיאורי המומחים ותיאורו של מר עפרון אודות תצורת השבר בצינור.
--- סוף עמוד 45 ---
137. לסיכום נקודה זו, נביא לעזר לפי שמם, את מוצגי העדים הנ"ל ( סומנו כנ/1, נ/3, נ/4, נ/6) שהינם תיאור ויזואלי מעשה ידם של העדים בדבר הכשל שראו עיניהם בצינור:
העד מר עפרון נ/1
--- סוף עמוד 46 ---
המומחה מר לרנר-נ/3
נ
--- סוף עמוד 47 ---
המומחה אידלס -נ/4
--- סוף עמוד 48 ---
מר גיל שגיא-נ/6
--- סוף עמוד 49 ---
138. ממכלול האמור, התרשמותי היא שלא ניתן היה לראות את הכשל או את השבר בעין מזויינת. העדויות למראה השבר ומיקומו שונות וסותרות. בחקירותיהם העידו המומחים וגם הצדדים תיאורים שונים הן לנזק, הן למיקומו של אותו "שבר" והן לצינור, והאם בכלל ניתן היה להבחין בו. בעניין זה אני מקבל את טענת הנתבעות כי לא ניתן היה להבחין בצינור ו/או ב"שבר" הנטען. התרשמותי זו נובעת גם מהתמונות שהוצגו בפניי של איזור הבולען המדגימות כי הבולען היה חשוך מדיי על מנת להבחין באמור ויתרה מכך לא ניתן לקבוע בוודאות גם לעניין הטענה כי אותו "שבר" מיקומו הינו בדיוק בנקודת הריתוך.
139. הדבר בולט גם על רקע עדותו של המומחה אידלס. כך במענה לשאלת בית המשפט מדוע לדעתו מקום הכשל הוא מקום הריתוך, הסביר אידלס כי "מהמקום הזה הצינור מקבל סיבוב של 90 מעלות. זה החיבור..." ובהמשך העיד כך:
" ש. אתה אומר שצינור הפלדה נקרע וכתוצאה ממנו הוא קרע את הצינור הפנימי?
ת. כן, ברגע שצינור הפלדה נקרע גרם לצינור הפנימי להיקרע.
ש. שאתה אומר נקרע מה אתה אומר (תופעת גזירה כלפי מטה)?
ת. כן.
ש. נגיד שהאוטובוס האדום (בהדגמה) הולך מתחת לכביש וזה הקטע שממשיך מהגזירה והלאה?
ת. יש צינור ישר ויש צינור באותו סוג שמקבל זווית.