כן נקבע בהקשר זה כי:
--- סוף עמוד 58 ---
" שיעור ההוצאות הראוי נקבע תוך בחינת כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במספר נתונים, ביניהם: אופן ניהול ההליך; היחס בין הסעד שנתבקש והסעד שנתקבל לבין שיעור ההוצאות; מורכבות התיק וחשיבותו; היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך; ושכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו (ראו: ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10 נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391, 395 (2005) (להלן: עניין סיעת ביאליק)). בפרט, ההוצאות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ולמהותו, שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות-יתר על המפסיד להליך ולעודד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה (שם, עמ' 615). כמו כן, בהתאם לפסיקה, שימוש לרעה בהליכי משפט אף עשוי להביא לפסיקת הוצאות על הצד הגבוה (ראו לאחרונה: ע"א 4685/19 הרן נ' עיריית חולון, [פורסם בנבו] פסקה 6 (29.7.2020); רע"א 1239/19 שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 55 (8.1.2020)). "
168. מהכלל אל הפרט- תביעה זו הצריכה עבודה מרובה משך כעשר שנות פעילותה. יעידו על כך מכלול הראיות שכל צד הביא בפני בית המשפט; מספר הדיונים המקדמיים ודיוני ההוכחות הארוכים על כמות העדים שהעידו בהם; חוות דעת הצדדים שהצריכו הוצאות כספיות, ריבוי הבקשות וההתדיינות בבקשות אלו ועוד.
169. במגוון השיקולים יש להביא בחשבון גם את האפשרות שהנתבעת 2 וצד ג/3 נשאו בהשתתפות עצמית בגין תביעה זו בעבור הפעלת פוליסת ביטוח אחריות שברשותם, עם מתן מענה ביטוחי וייצוגם מטעם באי כוח חברות הביטוח.
170. על האמור יש להוסיף את מורכבות התביעה שלא היתה פשוטה, ודרשה ירידה לפרטים ודקדוק בהם עד דק ובהיקף ראיות לא מבוטל. כן יש להביא בחשבון את סכום התביעה שלא היה מבוטל ובהתאם את ניהול ההליך שהיה ברובו ארוך ומייגע , לא אחת, לא בגלל התנהלות התובעת בהכרח ומנגד את רצונה של התובעת להמשיך את תביעתה עד
--- סוף עמוד 59 ---
תום, אף שכאמור בית המשפט המליץ לה למשוך אותה בתום שלב ההוכחות כאשר במסגרת זו הומלץ כי הדבר יעשה ללא הוצאות.
171. בהתאם, כאשר אני שם לנגד עיניי אלה מול אלה את מגוון השיקולים הנוגעים בדבר, אני מורה כדלקמן:
א. התובעת תישא בהוצאות משפט הנתבעות על סך 15,000 ₪ כל אחת, ובסה"כ 30,000 ₪ לשתיהן.
ב. התובעת תישא בשכר טרחת ב"כ הנתבעות על סך 25,000 ₪ כל אחד, ובסה"כ 50,000 ₪ עבור שניהם.