א. אופן החלוקה: האם המתנות חולקו לכלל העובדים במקום העבודה או רק לעובדים שחתמו על טופס הצטרפות? האם חלוקת המתנות הותנתה בחתימה על טופס הצטרפות? ברי כי אם המתנות חולקו רק לעובדים שהצטרפו לארגון ובכפוף לחתימתם, תגבר עד מאד הנטייה לראות בכך משום השפעה בלתי הוגנת הפוגמת ברצונם החופשי, ולהיפך.
ב. התכלית הדומיננטית: האם מבחינת העובד נועדה המתנה בעיקרה לשמש להעברת מסר התארגנותי, או שמא תכליתה העיקרית אחרת? תכלית זאת
--- סוף עמוד 28 ---
ניתן להסיק בעיקר ממהות המתנה (האם יש לה זיקה כלשהי להתארגנות עובדים) ומשוויה.
ג. שווי המתנה: האם מדובר במתנה פעוטת ערך או שמא מדובר במתנה ששוויה הכספי או הרגשי רב? כפי שקבענו לעיל, ככל שערכה של המתנה הולך ועולה, כך הולך וגדל כובד הנטל המונח על כתפי ארגון העובדים ויקשה עליו עד מאד להוכיח שהמתנה לא השפיעה על החלטת העובד להצטרף כחבר לארגון ולא פגמה ברצונו החופשי.
ד. מועד גביית דמי החבר, שיעורם בכלל ושיעורם ביחס למתנה בפרט: האם דמי החבר נגבים באופן מיידי? מה שיעורם? מה היחס בין שיעור דמי החבר לשווי המתנה? ככל שלצד קבלת המתנות העובד נדרש לשלם באופן מיידי דמי חבר בשיעור העולה על שווי המתנה, כי אז תפחת הנטייה לראות בחלוקת המתנות כמקימה חזקה להשפעה בלתי הוגנת, ולהיפך.
ה. ההקשר הרחב: התנהלות הארגון ונציגיו בתהליך ההתארגנות בכלל ובאופן חלוקת המתנות בפרט: האם בדרכי נעם או תוך הפעלת לחץ? האם תוך שמירה על כללי משחק הוגן (כלפי המעסיק, ארגון עובדים מתחרה והעובדים) או בדרכים פסולות? האם עובדים שביקשו לבטל את חברותם בארגון נתקלו בקשיים לעשות זאת?
59. מר פרלמן רכז התאגדות באגף להתאגדות עובדים בהסתדרות התייחס בתצהירו לתכלית ההטבה שחולקה לעובדים.
"ההטבה הסמלית שהוצעה לעובדים הוצעה להם על מנת ליצור אווירה נעימה והרגשה טובה בתחילת הדרך ונועדה לתת תחושה לעובדים שהם הגיעו "לבית" חם ודואג".
מר פרלמן העיד כי על פי בדיקת ההסתדרות, רק 15% מהמצטרפים נכנסו לקישור לצורך בחירת ההטבה וכי נכון למועד עדותו לא ידוע כמה עובדים מימשו את ההטבה. העד אישר אמנם שההטבה אינה מוגבלת בזמן, אולם על פי הגיונם של דברים, עובד שהחליט להצטרף להסתדרות בגלל ההטבה, היה מנצל אותה בסמוך לאחר קבלתה.
60. אשר לעמדתנו – כעולה מהראיות, במועד חלוקת ההטבה, עובדי המשיבה לא נדרשו לשלם דמי חבר להסתדרות. עובדה זו מחזקת את הנטייה לראות בחלוקת המתנות כמקימה חזקה להשפעה בלתי הוגנת.
בנוסף, מתן ההטבה הותנה בהצטרפות להסתדרות. בהתאם להלכת דור אלון, במקרה כזה נקבע כי תגבר מאוד הנטייה לראות בכך משום השפעה בלתי הוגנת הפוגמת ברצונם החופשי של העובדים.
באשר לשווי המתנה, נקבע כי את ערך המתנה יש לקבוע כפי ערכה בעיני העובד ולא כשיעור עלותה לארגון העובדים. בעניין דור אלון דובר על מטען לטלפון
--- סוף עמוד 29 ---
סלולרי ששוויו בעיני העובדים היה בין 90 ש"ח ל- 200 ₪. בית הדין הארצי קבע כי לא מדובר בשווי זניח, אך אין מדובר בשווי שעשוי לשבש את שיקול הדעת של העובדים. בעניינו, מדובר בהטבה שערכה נמוך מכך בשיעור ניכר. תעיד על כך העובדה שמרבית העובדים לא מימשו כלל את ההטבה.
61. על פי הנפסק בעניין דור אלון, חלוקת ההטבה לעובדי המשיבה המצטרפים להתארגנות מקימה חזקה להשפעה בלתי הוגנת עליהם.
משלא מדובר בהטבה שתכליתה בהעברת מסר ארגוני, קיים טעם לפגם בהצעתה לעובדים ובמיוחד לאור העובדה שניתנה רק לעובדים שבחרו להצטרף להסתדרות.
מנגד, מדובר בהטבה ששוויה נמוך ועל פי העדויות מומשה על ידי אחוז קטן מהעובדים המצטרפים. משמע, הוכח בפנינו כי קבלת ההטבה לא היווה שיקול אצל העובדים בהחלטה אם להצטרף להסתדרות.
על כך נוסיף, כי פסק הדין בעניין דור אלון ניתן לאחר מועד פריצת ההתארגנות במשיבה ולכן לטעמנו אין לזקוף את ההלכה שנקבעה בו, לחובת המשיבה.
62. אפשרות לביטול החברות
המשיבה טענה כי ההסתדרות לא פרסמה בשום מקום כיצד ניתן לבטל את החברות בהסתדרות ופגעה בכך בזכות העובדים שלא להתארגן.
מהראיות עולה תמונה שונה.
בטופס ההצטרפות שנשלח בדוא"ל בקובץ PDF מופיעים פרטי ההתקשרות עם ההסתדרות: כתובת, טלפון ופקס.
המשיבה הפנתה לעדותו של מר אפרים מנחימוב, אשר העיד כי לא הבין שצורף להסתדרות בשיחת הטלפון שהתקיימה עמו. באשר לביטול החברות העיד:
"אני בתפיסה שלי לא רואה שאני חבר הסתדרות. רק לפני שבועיים שהסכמתי להעיד, אסתי עורכת הדין התקשרה אלי ואמרה לי שאני חבר הסת' והייתי נסער ובעצבים. תפסתי את עצמי במחשבה ולמחרת רציתי לבטל את חבר ההסת'. ואני החלטתי לא לעשות את הדבר הזה כדי שלא יחשבו שהיה עלי לחץ ואני עד היום דורש את טופס ביטול ההסת' כי הדרך שבה הם גייסו אותי היתה "גועל נפש"".
גם בתצהירו נכתב "אני מתכוון לבטל את החברות שלי".
--- סוף עמוד 30 ---
מעדותו של מר מנחימוב לא עולה כי פעל באופן אקטיבי לביטול חברותו או כי ניסה לבטל חברותו בהסתדרות והדבר לא עלה בידו.
63. המשיבה הפנתה גם לעדותו של מר מור אברהם.
לתיק הוגשו תמלילים של שתי שיחות טלפון בין נציגי ההסתדרות בין מר אברהם.
בשיחה הראשונה צורף מר אברהם להסתדרות על ידי נציגת ההסתדרות בשם מיכל (תמליל שיחת הגיוס הוגש וסומן מש/8).
בשיחה השניה (מש/9) עם נציגה בשם מיכל, ביקשה הנציגה לברר האם מימש את ההטבה שקיבל. להלן יובאו הדברים:
"מור: לא מימשתי, ואני עשיתי ביטול.
מיכל: וואלה? איפה?
מור: כן. עשיתי ביטול. מה זה משנה איפה.
מיכל: לא מעניין אותי כי זה אצלנו לא רשום, רציתי לדעת איפה ביטלת.
מור: קודם כל שלחתי הודעה בפייסבוק ולא ענו כי אני לא יודע איך להשיג, אבל בלי קשר מילאתי טופס כלשהו.
מיכל: שמי שלח לך? מול מי זה היה?
מור: חבר שלח לי מתן ביס".
בעדותו אמר ששלח הודעה בפייסבוק "בהתאגדות של עובדי תן ביס. או וועד עובדי תן ביס" ולא היה מענה. כן העיד כי כלל לא פתח את הטופס שנשלח אליו במייל מההסתדרות.
64. מנגד, הוצגה בפנינו רשימה של 23 עובדים שפנו בבקשה לבטל את חברותם בהסתדרות באמצעות פנייה ישירה להסתדרות (נספחים ב' ו-ג' לבקשת המשיבה להגשת טופסי ביטול כראיה בתיק). מתוכם שש בקשות שנעשו בדרך של משלוח דוא"ל לכתובת ממנה נשלח טופס ההצטרפות.
בקשות לביטול חברות נשלחו גם באמצעות האגף להתאגדות ובאמצעות מוקד ההסתדרות.
בנוסף, על פי תצהירו של מר דביר שהוגש לתיק ביום 13.4.21, תשעה עובדים פנו טלפונית להסתדרות בבקשות לביטול חברות.
--- סוף עמוד 31 ---
עולה אם כן כי העובדים שביקשו לבטל חברות, יכולים היו למצוא את הדרך לעשות זאת ואכן עשו זאת בפועל. לאור האמור, לא הוכחה טענת המשיבה כי לעובדים לא ניתנה אפשרות לבטל את חברותם.
מהראיות עולה כי קבוצת המתנגדים להתארגנות הפיצה בקרב עובדי המשיבה קישור לטופסי ביטול חברות בהסתדרות. העובדה שרבים מבין העובדים שביקשו לבטל חברותם עשו זאת באופן זה, אינה מלמדת בהכרח על כך שההסתדרות הערימה קושי על העובדים שביקשו לבטל חברותם.
65. טענת המשיבה לפגיעה בפרטיותם של עובדיה על ידי ההסתדרות
כאמור בפרק העובדות, ביום 22.10.20 שלחה המשיבה מסרונים לעובדי המשיבה ויצרה עמם קשר טלפוני באמצעות נציגיה. מר שטיינר ראש ועד ההתארגנות, אישר בעדותו כי מסר להסתדרות שמות ומספרי טלפון של עובדי המשיבה.
על פי עדותו, הוציא את הרשימה מתוך מערכת ה- TimeTable המשמשת את המשיבה לצרכי ניהול הנוכחות של עובדיה. כך העיד:
"ש. באיזה שלב אתה מסרת להסתדרות את הפרטים האישיים של העובדים מתוך מערכת הנוכחות של התובעת?
ת. אני לא מסרתי פרטים אישיים אלא שמות ומספרי טלפון וחלק מספרי טלפון בלי שמות. נכון שהוצאתי אותם ממערכת הנוכחות – טיים טייבל, כי היא היתה נגישה.
ש. מפנה לנספח 100, זה בירור שעשו לך מ- 21/6/20 אחרי שהשתמש במערכת הנוכחות להפיץ דואר אלקטרוני על מזרחי. ומסבירים לך. (מקריאה) האם כשהבאת להסת' הראית להם שיש לך אזהרה בנושא שימוש במאגרי החברה?
ת. אני הוצאתי את מספרי הטלפון. אני עדיין לא חושב שהאזהרה הזאת רלבנטית למספרי הטלפון. אני לא עשיתי שימוש. הדרך היחידה להשיג מספרי טלפון היא מאותה מערכת, יש ... מאותה מערכת שמה שצריך לעשות זה להכנס לאנשי קשר, והם יכולים גם לחסום אותה אם הם לא רוצים שישתמשו בה כמו שחסמו את המיילים אחרי שהשתמשתי בהם. מדובר בסך הכל בשמות ומספרי טלפון.
ש. ווטסאפ?
ת. לקחתי גם משם."
66. לטענת המשיבה, רשימת העובדים ופרטי הקשר שלהם הם בגדר מידע אישי מוגן. נטען כי ההסתדרות השיגה את רשימת העובדים באמצעות מר שטיינר, ללא הרשאה, ועשתה בה שימוש פסול למטרה שלא לשמה נועדה.
--- סוף עמוד 32 ---
המשיבה הפנתה למכתבה אל מר שטיינר מיום 21.6.2020 שכותרתו "מכתב נזיפה בגין הפרת משמעת" (נספח 100 לתשובת הצד). המכתב נמסר למר שטיינר לאחר שהפיץ לכלל עובדי החברה הודעת דוא"ל באמצעות מערכת ה TimeTable מבלי שניתנה לו הרשאה לבצע פעולה זו. במכתב הובהר למר שטיינר כי מדובר במערכת המשמשת את החברה לצורך דיווח נוכחות בלבד ואין לשלוח באמצעותה הודעות דוא"ל, בוודאי ללא הרשאה.
67. לטענת ההסתדרות, טענות המשיבה הנוגעות לחוק הגנת הפרטיות ולחוק התקשורת אינן בסמכותו של בית הדין לעבודה.
המשיבה טענה בתגובה, כי משמדובר בהפרות חוק, מכח דברי חקיקה מפורשים, יש לבית הדין סמכות לדון בטענות אלה מכח הסמכות לדון בעוולת "הפרת חובה חקוקה". בנוסף טענה המשיבה כי אגב הכרעה בסכסוך קיבוצי, מוסמך בית הדין לדון על פי סמכות שבגררה, בכל טענה להפרת חוק.
68. אשר לדעתנו, מאחר והמשיבה הבהירה כי אינה תובעת כל סעד מההסתדרות הנובע מטענתה לפגיעה בפרטיות, הרי שבית הדין לעבודה מוסמך לדון ולהכריע בשאלה האם הופרו הוראות חוק הגנת הפרטיות, ככל ששאלה זו רלוונטיות לבירור העניין.
בבית הדין לעבודה נדונו סוגיות כבדות משקל הנוגעות לפגיעה בפרטיות ואף נקבעו סעדים (עסק (ארצי) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי נ' עיריית קלנסווה, מיום 15.3.17; ע"ע (ארצי) 90/08 איסקוב – מדינת ישראל-הממונה על חוק עבודת נשים, מיום 8.2.2011).
69. השאלה האם ההסתדרות פגעה בפרטיותם של העובדים במקרה שבפנינו, רלוונטית לסוגיית ההגינות ותום הלב בפעולות ההסתדרות במסגרת ההתארגנות של עובדי המשיבה.
נדון להלן בשאלה האם פניות ההסתדרות לעובדי המשיבה נעשו תוך פגיעה בפרטיותם.
70. חוק הגנת הפרטיות
סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע:
"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו"
--- סוף עמוד 33 ---
בסעיף 3 נקבע:
"לעניין חוק זה –
"הסכמה" – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;"
71. לטענת המשיבה, רשימת עובדים במקום העבודה היא "מידע פרטי" מוגן. זאת מכיוון שמדובר ב"ענייניו הפרטיים של אדם" כהגדרתם בחוק הגנת הפרטיות והפרשנות שניתנה למונח זה בפסיקה והן מאחר שהרשימה שנמסרה להסתדרות כללה נתונים מתוך מאגר מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, שאין לעשות בו שימוש אלא למטרה שלשמו נועד ורק על ידי מי שמוסמך לכך.
המשיבה הפנתה לסעיף 7 בפרק ב' לחוק הגנת הפרטיות העוסק ב"הגנה על הפרטיות במאגרי מידע".
בסעיף 7 נקבעו ההגדרות ל"מאגר מידע" ולמידע" כך:
""מאגר מידע" - אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –
(1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או
(2)אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;
""מידע"- נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו" .
72. לטענת המשיבה, ההסתדרות הפרה את סעיף 8 (ב) לחוק הגנת הפרטיות הקובע:
"לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר."
ביום 10.2.21 הוגש לתיק בית הדין "אישור על רישום מאגר מידע בפנקס מאגרי מידע". על פי מסמך זה, ביום 21.12.20 רשמה המשיבה בפנקס מאגרי המידע, מאגר מידע בשם "מאגר עובדים".
סוגי המידע במאגר הם –
"אחר רגיש, דמוגרפי, השכלה, נסיון מקצועי, פרטי קשר".
--- סוף עמוד 34 ---
תחת "אחר רגיש" נרשם – "נתוני שכר, תנאי העסקה, מצב אישי, הערכת ביצועים, קורות חיים, הערכת מועמדים לעבודה".
מהראיות עולה כי עובר לתאריך 21.12.20 למשיבה לא היה מאגר מידע רשום הכולל את אוסף הנתונים שנרשם על ידי המשיבה בתאריך 21.12.20.
73. לטענת המשיבה, שמות העובדים ומספרי הטלפון שלהם עונים להגדרת "מאגר מידע". בעניין זה הפנתה לגילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות מיום 28.11.2018.
עיון בגילוי הדעת מעלה שאין בו כדי לסייע לפרשנות המשיבה אלא להיפך – בגילוי הדעת נכתב כי אין להחריג כתובת דוא"ל ממידע הראוי להגנה, מהטעם שניתן להסיק מכתובת דוא"ל של אדם, פרטים נוספים על אודותיו. מכאן שנתונים המהווים נתוני התקשרות בלבד, מוחרגים מהגדרת "מידע".