20. מטעם ההסתדרות העידו - יו"ר הוועד מר אדם שטיינר, נציגי ההסתדרות - ורד גרנסקי, רום דביר, רועי פרלמן וכן עובד המשיבה מר איליה גמיל.
מטעם המשיבה העידו - גב' שקד מנהלת משאבי אנוש, מר אוהד פרי מנהל יחידת המשלוחים, מר תובל מנכ"ל ארגון תחרות, ראשי צוות במשיבה - מורן יצחק, אפרים מנחימוב, רועי בכר, השליחים אלכס פרולצ'וב ומור אברהם.
21. הסוגיות המרכזיות העומדת להכרעתנו בהליך, הן אלה:
א. האם ההסתדרות היא ארגון יציג בקרב עובדי המשיבה?
ב. האם המשיבה פעלה להשפעה בלתי הוגנת על ההתארגנות? ואם כן, מהו גובה הפיצוי שיש להשית עליה.
22. המחלוקות העומדות בבסיס שאלת היציגות של ההסתדרות בקרב עובדי המשיבה הן אלה:
א. שאלת תוקפה של הצטרפות להסתדרות באמצעות שיחת טלפון מנציג ההסתדרות לעובד, כאשר הליך ההצטרפות מבוצע בפועל באופן מקוון על ידי נציג ההסתדרות ולא על ידי העובד בעצמו.
ב. האם ההסתדרות פנתה אל עובדי המשיבה תוך הפרת פרטיותם ותוך שהפרה את חוק הספאם.
--- סוף עמוד 8 ---
ג. האם מתן הטבה שוות כסף לעובדים המצטרפים להסתדרות מהווה השפעה בלתי הוגנת על העובדים ומעמידה בספק את הסכמתם להצטרף להסתדרות?
ד. שאלת תוקפם, מעמדם ונפקותם של טופסי ביטול חברות אשר הושגו בתיווך ארגון תחרות.
23. האם ההסתדרות היא ארגון יציג במשיבה?
המסגרת הנורמטיבית – הזכות להתארגנות אל מול הזכות שלא להתאגד
זכות ההתארגנות הוכרה בדין הישראלי כזכות יסוד חוקתית השומרת על כבוד העובד במקום העבודה.
ביחס לזכות להתארגנות נאמר בפסק הדין בעניין פלאפון :
"...נוסף למעמדה החוקתי של הזכות להתארגנות ובהתאם להכרה במעמדה התת-חוקתי במשפט העבודה, נקבעה בחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז – 1957 הכרה חוקית מפורשת בזכות העובדים להתארגנות בארגון עובדים, ולצידה ההגנה המתחייבת על זכויות העובדים במישור הקיבוצי ובמישור האינדיבידואלי.
...
חוק הסכמים קיבוציים מעניק הגנה לשני הפנים של חופש ההתארגנות בארגון עובדים: הפן האישי, עניינו בזכותו של הפרט להצטרף לארגון עובדים לפי בחירתו. הפן הקיבוצי - הקולקטיבי, מכוון לקבוצה המאורגנת, ועניינו בזכות הארגונית לפעול במסגרת קיבוצית. בד בבד, הוכרה בפסיקה הזכות לחופש התארגנות "כזכות משולבת דו מימדית - הכוללת בחובה לא רק את זכותו האישית של הפרט, אלא גם הגנה על ההתארגנות הקיבוצית על מנת לאפשר לה את הגשמת מטרותיה כארגון.