בשיחה נוספת בין עובד ההסתדרות גל עם עובד בשם איסר, נמסר לעובד כך –
"... אני משלים עכשיו את ההצטרפות שלך עם הפרטים שנתת לי ולהסתדרות, בהתאם לתקנון ולחוקת ההסתדרות, ואני אגיד שבשלב הזה עד שייחתם הסכם מול החברה שישפר את התנאים של השליחים שלכם, אז ההסתדרות לא גובה דמי חבר... ואני אגיד שאחרי שיהיה הסכם, שזה גם ייקח קצת זמן, אז יהיה דמי חבר בעלות של 0.9% מהשכר".
בשיחה שנערכה בין נציגת ההסתדרות בשם אורטל לבין עובד המשיבה בשם שקד, לאחר קבלת פרטי העובד נמסר לו על ידי נציגת ההסתדרות כי היא מצרפת אותו להסתדרות וכי בשלב זה הוא לא נדרש לשלם דמי חבר. פרט לכך לא נמסר לעובד מידע כלשהו מתוך פרטים המופיעים בטופס ולא הוקרא לו דבר.
48. עוד הוגש תמלול שיחה בין עובדת ההסתדרות בשם ורד עם עובד בשם אפרים מנחימוב. מהתמלול עולה כי לאחר קבלת פרטי העובד, נציגת ההסתדרות מסרה לו כי היא מצרפת אותו להסתדרות ללא עלות, עד להסכם הקיבוצי שאז יידרש לשלם דמי חבר בשיעור 0.9 אחוז.
--- סוף עמוד 22 ---
העובד מר מנחימוב הגיש תצהיר והעיד הפנינו. בעדותו טען כי בשיחה עם נציגת ההסתדרות ורד, הסביר לה שכבר החל לפעול בנושא ביחד עם שליח בשם תום והנושא מעניין אותו אך הוא מתלבט לגבי כל הנושא של ההסתדרות ולפני שיחליט, הוא מעוניין לשמוע פרטים נוספים ונאמר לו שיוכל להגיע למפגש עם חברי הוועד. לטענתו, זאת היתה הסיבה שמסר לורד את פרטיו האישיים אך כלל לא ידע ולא העלה על דעתו שצורף כחבר בהסתדרות.
כך העיד:
"אני הקשבתי לשיחה כמה פעמים. ונפלתי בפח. אם בן אדם כמוני הצליחו לטמטם ולגייס למטרה אז מה קורה עם אנשים שהעברית שלהם יותר דלילה והבנת הנקרא. יש לנו הרבה בצוות עולים חדשים מבוגרים ומהמגזר הערבי. הם לא מבינים הודעות של ראשי הצוותים. הם לא מבינים את הנושא של הגיוס. אם אני נפלתי בפח אז מה קורה להם. עברתי על זה לפחות 7 פעמים.
...
במשך 5 דקות אנחנו מדברים על זה שאני רוצה לקבוע פגיעה ולהבין מי אתם ומה אתם. אני יליד ברית המועצות ואי אפשר להגיד שאני רואה בזה משהו טוב. עבדתי בישראל באבטחה ובמפעל עוגן ובאופן אוטומטי פשוט מצרפים אותך להיות חבר הסתד' ככה זה נהוג. בסופו של דבר אחר 5 דקות במילים נרדפות שהיא אומרת כן יזמינו אותך לפגישה והכל סביב המילה כן, היא אומרת תביא לי פרטים ונצרף אותך כחבר הסת'. אני בשלב הזה מבין שאני לא כל כך מתייחס לזה שאני חבר הסת' , אני בתפיסה שכל הנתונים שאני נותן זה כדי להגיע לפגישה...."
49. עדותו זו אינה מתיישבת עם תמליל השיחה, ממנו עולה כי נאמר לעובד במפורש כי הוא מצורף כחבר בהסתדרות והוא הסכים לכך:
"ורד: גם התקנון של ההסתדרות אם תרצה זה דבר שאתה יודע, אפשר באינטרנט לכתוב ולמצוא אותו, אתה גם תהיה זכאי למועדון הטבות, וגם של חברי הוועד עצמם שגם את הטלפונים שלהם אני אתן לך אחרי שאצרף אותך, בוודאי, צריך לבין מה דורשים, הרי זה משא ומתן, וכל דבר צריך להגיע להסכמות, הפרמיות, השבת, הביטוח, הרי יש הרבה מאוד תנאים שצריך לדבר עליהם ולהגיע בהם להסדרה.
אפרים: בסדר גמור, אני כן, אני בעד לתת את הפרטים שלי.
ורד: מעולה, אז אני עכשיו מה שאני אעשה זה כאילו אני שולחת לך קוד ואז לוקחת ממך כמה פרטים, ואז הקוד והפרטים שאתה מוסר לי זה שהצטרפת להסתדרות, רגע.
אפרים: עכשיו במידה ואני מגיע ואני רואה שזה לא מתאים,
ורד: כן, אתה לא רוצה להיות חבר וועד נגיד?
אפרים: כן.
ורד: אז א' כל אתה לא חייב להיות חבר וועד, זה לא חובה
...
... מעולה, אז עכשיו אני מצרפת אותך כמו שאמרתי. אין לזה עלות אלא אם כן כשיהיה הסכם קיבוצי..."
--- סוף עמוד 23 ---
לאור האמור בשיחה, אנו מתקשים לקבל את גרסתו של העד מנחימוב כי לא הבין שצורף להסתדרות.
לא הובאו בפנינו עדויות של עובדים נוספים שטענו כי לא הבינו שצורפו להסתדרות בשיחת הטלפון. מתמלילי השיחות שצורפו עולה כי מדובר בעובדים שמסרו את פרטיהם לנציגי ההסתדרות מרצונם החופשי, לצורך צירופם כחברים בהסתדרות.
50. על פי תצהירו של מר פרלמן, שלא נסתר, נערך אימות נתונים מול מרשם האוכלוסין (משרד הפנים) בהתאם לצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו – 1986, וכן בוצעה בדיקה ידנית של הטפסים על ידי גורם אנושי באופן העונה על דרישות הפסיקה בדבר אותנטיות ההצטרפות של כל עובד ועובד.
51. מצאנו כי בתמלילי השיחות שהובאו, לא הובא לידיעת העובדים כי הוא מסכימים לכך שפרטיהם ישמשו לדיוור ישיר ולא הובא לידיעתם האיסור על חברות כפולה ונוגדת. בטפסים שהוגשו לתיק בית הדין קיים סימון "איקס" ברובריקה המסמנת כי העובד "יודע" על איסור חברות כפולה ונוגדת וברוב הטפסים "מודיע" העובד על הפסקת חברות ב"הפועל מזרחי" או ב"הסתדרות הלאומית".
על פי תמלילי השיחות שהוצגו, לרוב, לא הביאו נציגי ההסתדרות לידיעת העובדים את תוכן טופס ההצטרפות במלואו ואת ההתחייבויות שבו והטופס הובא בפני העובד רק לאחר מכן.
52. סיכום ביניים
מסקנתנו לאחר ששמענו את העדים ועיינו בחומר הרב שהוגש לתיק, היא כי בטפסי ההצטרפות שהושגו בדרך של הצטרפות "טלפונית – מקוונת" נפל פגם באופן שהעובדים צורפו כחברי הסתדרות, ללא שנציגי ההסתדרות שצרפו אותם, קראו באזניהם את כל האמור בטופס ההצטרפות ואת כל המידע הנדרש למי שמבקש להצטרף כחבר בארגון עובדים, כנדרש בפסיקה.
אין מדובר בפגם קל ערך, כפי שטוענת ההסתדרות. צירוף עובד כחבר בהסתדרות ומנייתו במסגרת התארגנות ראשונית, הינו מעשה בעל משמעות משפטית מרחיקת לכת, אשר משפיעה הן על העובד, הן על חבריו לעבודה והן על
--- סוף עמוד 24 ---
עובדים שיגיעו למקום העבודה בעתיד. בנסיבות אלה, של הצטרפות "טלפונית-מקוונת" שומה עלינו לבחון את שאלת העמידה של ההסתדרות בתנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה, ביתר שאת.
53. בכך לא תם דיוננו.
על פי הפסיקה, כמובא לעיל, יש לבחון את משקלו והשלכותיו של הפגם, בשים לב לנסיבות המקרה הנדון.
ולענייננו – יש לתת את הדעת לכך שפעילותה של המשיבה היא פעילות ייחודית ושונה ממקומות עבודה אחרים, במובן זה שבניגוד למקומות עבודה אחרים, לעובדי המשיבה אין "משרד" או מקום עבודה מובחן, שבו יכולים נציגי ההסתדרות לשוחח עמם.
עובדי המשיבה הם ברובם הגדול שליחים הנעים ממקום למקום כל הזמן. התשלום לעובדים הוא לפי כמות המשלוחים שהם מבצעים ולכן, מטבע הדברים, העובדים מנסים למקסם את מספר השליחויות ביום עבודה ואינם פנויים לשבת, להאזין באריכות ו"למלא טפסים".
בנסיבות המיוחדות העולות בתיק כאן, אופי פעילותה של המשיבה מעמיד קושי בפני ארגון העובדים המבקש להגיע לעובדים, לדבר עימם או להחתימם על טופסי הצטרפות לשורות ההסתדרות.
על כך יש להוסיף כי בחודש אוקטובר 2020, ימי ההתארגנות הראשונים, שררה בישראל מגיפת הקורונה וגם עובדה זו יצרה קושי לכנס את העובדים ולהיפגש עמם פנים אל פנים.
המשיבה אישרה כי מדובר בימים מיוחדים ויוצאי דופן, ולראיה, הגישה הודעות לתיק לפיהן בשל מגבלות הקורונה, נאלצו מנהלי ערים להזיז נקודות עלייה למשמרת ממקומם הקבוע, למקום חלופי.
נסיבות אלה של תקופת קורונה, אופי עבודה שהוא מהיר וזריז מטבעו והעדר נקודת מפגש או משרד מסודר לפגישה עם העובדים, יוצרות קושי ממשי על ההתארגנות בשלביה הראשונים.
בשל כך ובנסיבות המיוחדות של מקרה זה, אנו סבורים כי יש לייחס משקל מופחת לפגם האמור בטופסי ההצטרפות שהושגו על ידי ההסתדרות בשיטה הטלפונית-מקוונת.
--- סוף עמוד 25 ---
54. שאלנו את עצמנו האם הייחודיות של מקום העבודה שבו עסקינן, אל מול הנסיבות המיוחדות שבהן בוצע נסיון ההתארגנות, מצדיקות – בנסיבות שהובאו בפנינו – סטיה מהוראות החוק, הפסיקה ותקנון ההסתדרות ומאפשרות להכיר בהצטרפות הטלפונית מקוונת, אף שזו אינה עונה "אחד על אחד" לכללים שהותוו.
לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הרלבנטיים, אנו קובעים כי הדבר נכון ואפשרי.
נפרט טעמינו להלן.
ראשית – אין מדובר בנסיון התארגנות ראשון של עובדי המשיבה. ניכר מתמלילי השיחות שהובאו בפנינו, כי העובדים יודעים במה מדובר, מכירים את הנושא ומביעים עניין. אין הדבר דומה למקום עבודה שבו מעולם לא נעשה נסיון התארגנות קודם ואשר יש צורך ליידע את העובדים על עצם נושא ההתארגנות.
שנית - מדובר בהצטרפות של מספר גדול של עובדים. חלק זעום מהם שלח להסתדרות הודעה על ביטול החברות.
אמנם נכון שחלק מהעובדים שלחו טפסי ביטול לארגון תחרות, אולם כפי שיפורט בהרחבה בהמשך פסק הדין, לטפסים אלה אין לתת תוקף בשאלת היציגות. משמע – חלק גדול של העובדים רצו להתארגן, מסרו לנציג ההסתדרות את הקוד שהגיע במסרון, ניהלו שיחה עם נציג ההסתדרות, מסרו פרטים אישיים שלהם והביעו הסכמה להצטרף לשורות ההסתדרות.
שלישית – עם סיום ההרשמה, נשלח לעובדים באמצעות הדוא"ל שמסרו, טופס ההצטרפות, בנוסח כפי שהובא לעיל. כל אחד מהעובדים יכול היה להכנס לטופס, לקרוא אותו ולעיין בו. יתר על כן, אם משהו מהכתוב בטופס לא היה מקובל עליו, יכול היה לשלוח דוא"ל חוזר כי הוא מבטל את חברותו.
לראיה, וכפי שיובא גם בהמשך פסק הדין, בהתאם לראיות שהגישה המשיבה, שישה עובדים הודיעו על ביטול חברותם להסתדרות בדיוק בדרך של "השב" למייל שנשלח אליהם מההסתדרות לאחר ההצטרפות.
55. מתן הטבה – שובר לקפה ומאפה או לפיצה
--- סוף עמוד 26 ---
על פי צילומי המסך שהוגשו לתיק, מש/3, מסרון ראשון נשלח לעובדי המשיבה ביום 22.10.20 בשעה 09:58 בנוסח הבא:
"עובדי תן ביס ממשיכים להתאגד! מגבירים הילוך ועוברים להסתדרות הכללית. מגיע לנו יותר! יותר שכר, יותר בטיחות, יותר רווחה, יותר הכנסה בשבת ועוד. מפסיקים להיות שקופים. רק התחלנו וכבר יש לנו הישגים – סידרנו לכם מתנה מפנקת ומרעננת מוועד העובדים. כולם מצטרפים, גם מי שחתם בעבר:"
בשעה 12:12 נשלח לעובדים מסרון נוסף:
"שליח תן ביס בכל מצב – בקורונה, בשמש, בגשם.. מגיעה לך מתנה מפנקת ומרעננת מוועד העובדים וההסתדרות – קפה ומאפה, פיצה אישית במגוון נקודות איסוף לבחירתך:"
אל המסרון צורף קישור. עובד שלחץ על הקישור הגיע אל אתר אינטרנט אותו מכנים הצדדים "דף הנחיתה" (נספח 70 לתגובה). בדף הנחיתה נכתב:
"מצטרפים עוד היום להתאגדות עובדי תן ביס בהסתדרות ונהנים מהטבה מפנקת.
לאחר ההצטרפות ישלח אליך בהמשך היום קישור למימוש ההטבה"
בהמשך דף הנחיתה מופיעות מספר אופציות לבחירת קפה ומאפה או פיצה אישית.
56. מר רום דביר המשמש כמנהל מחלקת ההתאגדויות באגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, אישר בעדותו שכדי לקבל את ההטבה יש להצטרף להסתדרות:
"ש. מפנה לנספח 70 לתגובה (קישור).
ת. זה דף הסבר על ההטבה.
ש. כתוב שלאחר ההצטרפות יישלח קישור לקבלת ההטבה, כלומר כדי לקבל את ההטבה צריך להצטרף?
ת. כן."
57. לגרסת ההסתדרות, שווי ההטבה הינו 17 ₪ + מע"מ.
המשיבה טענה בסיכומים כי על פי בדיקה שנערכה מול בתי העסק, שווי ההטבה עומד על סכום שבין 23 ₪ ל – 28 ₪. לטענת המשיבה, מדובר בהטבה בעלת שווי
--- סוף עמוד 27 ---
כספי ממשי המהווה תמריץ או פיתוי להצטרף להסתדרות ואשר פוגמת בוולונטריות ההצטרפות.
58. בפסק הדין בעניין דור אלון נקבע בעניין זה:
"טוב יעשה ארגון עובדים אם יימנע כליל מחלוקת מתנות לעובדים במסגרת הליך ההתארגנות. חלוקת מתנות (כלשהן) עלולה להכתים את תהליך ההתארגנות ומעבירה לכתפי ארגון העובדים את הנטל להוכיח שתכליתן אינה חורגת מהעברת המסר ההתארגנותי. אם לא יורם נטל זה, תקום חזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת על העובדים, המעבירה לכתפי ארגון העובדים את הנטל להוכיח – ודאי כשההצטרפות אליו אינה מלווה בגבייה מיידית של דמי חבר המקובלים בארגון – כי ההצטרפות לשורותיו נעשתה מרצון חופשי וללא השפעה בלתי הוגנת. אם לא ייעלה בידי ארגון העובדים להרים נטל זה, ייפסלו במישור הקיבוצי (להבדיל מהמישור האישי) טופסי ההצטרפות ולא יילקחו בחשבון במבחן הכמותי."
בית הדין הארצי עמד על כך שלפעולת ההתארגנות, המורכבת מעשרות פעולות בודדות של חתימה על טופס הצטרפות -
"עשויה להיות במישור הקיבוצי השלכה עצומה על העובדים שבחרו להצטרף לארגון העובדים, על המעסיק, על ארגוני עובדים אחרים ועל עובדים במקום עבודה המבקשים שלא להתאגד, שייתכן שהם עולים במספרם על העובדים המתאגדים".
בשים לב לאמור, פירט בית הדין הארצי אמות מידה לבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת:
"... כאשר מחולקות מתנות (כלשהן) על ידי ארגון עובדים במסגרת התארגנות ראשונית, יוטל על הארגון הנטל להוכיח אחד משני אלה: האחד, שהתכלית העיקרית של המתנות שחולקו לא חורגת מהעברת המסר ההתארגנותי, וזאת בעיקר בשים לב לשוויין ולמהותן (זיקתן להתארגנות) של המתנות. אם יוכח כך אזי לא תקום החזקה בדבר ההשפעה הבלתי הוגנת הפוגעת ברצון החופשי; האחר - אם התכלית העיקרית של המתנות שחולקו כן חורגת מהעברת המסר ההתארגנותי וקמה חזקה להשפעה בלתי הוגנת - לנסות לסתור חזקה זו על ידי הוכחה שההצטרפות של העובדים לשורות ארגון העובדים היתה שלא כתוצאה מהשפעת המתנה, ומשכך מרצון חופשי. את שני אלה יוכל הארגון לנסות להוכיח תוך התייחסות לשיקולים הבאים, מבלי למצות: