2. העובדים התומכים בהתארגנות יוצגו בדיון על ידי באי כוחה של ההסתדרות. יש להם גם מעמד וגם ייצוג, קולם נשמע ויש מי שדואג לאינטרס שלהם. מאידך העובדים המתנגדים לא היו חלק מההליך, לא היה להם ייצוג משפטי ולא היה מי ששמר עליהם. כל העובדים כולם יושפעו מההליך המשפטי אבל מרביתם כלל לא היו חלק ממנו. לכן, בדומה למצב בתובענות ייצוגיות, אנו מחויבים במשנה זהירות בכל הקשור לזכויותיהם.
3. מעיון בתקנון ההסתדרות עולה:
--- סוף עמוד 66 ---
א) אין בו "הצטרפות טלפונית" וגם לא "הצטרפות טלפונית מקוונת" ואין זה עניין של מה בכך. במידה וההסתדרות מבקשת להוסיף ערוץ הצטרפות חדש עליה לעשות זאת בדרך הנאותה - קרי רק לאחר בחינה ומתן תוקף טכני ומשפטי מראש ולא באמצעות פניה לבית הדין לקבלת הכשר בדיעבד. אין זה עניין פנימי שכן יש לכך השפעה על כלל העובדים.
ב) אין הגדרה לגבי "טופס הצטרפות" אך מעיון באתר ההסתדרות עולה כי העובד נדרש בעת מילוי טופס הצטרפות לארבעה דברים:
1) מילוי הטופס
2) אישור התנאים
3) חתימה
4) תשלום באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע או הוראה למעסיק לנכות מהשכר .
4. ההסתדרות הציגה בפנינו מספר תמלילי שיחות "הצטרפות טלפונית" שלא ברור כיצד נבחרו ולפיכך אינן מייצגות. אך די אפילו בתמלילים שהוצגו כדי ללמד כי העובד, במהלך ההצטרפות הטלפונית, אינו מקיים אף לא אחת מהדרישות. הוא אינו ממלא בעצמו את הטופס, אינו מאשר את התנאים, חותם וגם לא משלם. יש להדגיש כי בהצטרפות מקוונת העובד ממלא את כל הדרישות במלואן.
5. תמלילי השיחות מאפשרים לנו, אולי בפעם הראשונה, ללמוד על תהליך המכירה. בעת התארגנות ראשונית, עובד הבוחן את האפשרות להצטרף שוקל שיקולי כדאיות, עלות מול תועלת. רבים יצטרפו ורבים יבחרו שלא להצטרף, איש איש והערכת העלות מול תועלת הפרטית שלו. היה והוכרזה יציגות, העובד, כמו גם עמיתיו שבחרו להצטרף לארגון העובדים וכמו גם אלה שבחרו שלא להצטרף, כולם כאחד הופכים למעין "לקוחות שבויים" שיכולים אמנם להתנתק מ"הספק" אך אינם יכולים בפועל להתנתק מ"השרות". הם ימשיכו להיות מחויבים, בכל מקרה, בחלק הארי של העלות לתקופה שיכולה להיות ארוכה מאוד. לפיכך המחויבות והסיכון שהעובד נוטל בהצטרפות גדולים. מה שבולט לעין מתמלילי השיחות הוא דווקא מה שאין בהן: אין כל התייחסות לנושא זה. להיפך. הנציגים אומרים: "אין פה שום מחויבות" ו"זה דבר מאוד וולונטרי".