בהמשך חוות הדעת מוכתבים התנאים בהם ניתן יהיה להעסיק עובדים גם בקרב אוכלוסיות מיוחדות (ובכלל זה אוכלוסיות בסיכון). וידויק, משרד הבריאות, עליו נסמך המשיב עצמו, מגדיר כמקשה אחת תחת הכותרת "תו ירוק" גם מי שמחזיק בידו "בדיקת קורונה שלילית", זאת אף כשעסקינן באוכלוסיות בסיכון.) כל אלה הם כלים בידי המשיב כדי לבצע בדיקה עניינית של ההתאמות המתחיבות.
42. הרביעית- לענין 100% בטיחות
גרס מר יצחקי בעדותו לפנינו כי שיקוליו של משרד הבריאות הם שיקולים מערכתיים סטטיסטיים המאזנים בין אינטרסים רבים בעוד המשיב כמעסיק אינו מחויב לקבוע התנהלותו על יסוד הערכה סטטיסטית של מידת הסיכון להפגע אלא חובתו להבטיח בטיחות מלאה לעובדיו.
סבורים אנו כי טענה זו אכן ראויה להשמע ואולם היא מעלה סוגיות מורכבות שאינן ראויות להדון במסגרת בקשה לסעד זמני. זאת בוודאי בנסיבות דכאן בהן מצאנו כאמור , לצרכי בקשה זו, כי לא נעשו כל בדיקות התאמה שהן גם על מנת להבטיח בטיחות מלאה.
עם זאת , גם בסוגיה זו על המשיב לבחון היטב את השיקולים האמתיים שביסוד הטענה- ולענין זה- יש לתהות-האם המשיב מוודא עם עובדיו שחוסנו בכלל החיסונים האחרים המקובלים בישראל נגד כל סוגי המחלות? האם עורך בדיקות מקיפות למניעת הדבקות במחלות שעלולות ,גם אם בשיעורים נמוכים ולבעלי גורמי סיכון ספציפיים, לגרום למחלה קשה או חלילה למוות?
העולה מן המקובץ
--- סוף עמוד 12 ---
43. המשיב לא פעל בסבירות ובמידתיות עת מנע מהמבקשת מראש וללא כל הגבלת זמן ובלא כל תנאי למעט התחסנות, חזרה לעבודתה.
44. בשלב זה ונוכח כך ומבלי לקבוע מסמרות ביחס לעילת התביעה בתיק העיקרי (שכן אין לדעת מה תהיינה מסקנות המשיב לאחר הפעלת שיקול הדעת), ברי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת.
45. על המשיב לפעול בתום לב, ללא שיקולים זרים, לבחינת התאמות להשבת המבקשת לעבודה. מאליו יובן שתוכן ההתאמות עשוי להשתנות מעת לעת ככל שיחולו שינויים במצב התחלואה או נוכח הערכה של איכות הפתרון שנמצא בהמשך הדרך. איננו סבורים כי על בית הדין לקבוע את המנגנון המדויק שבמסגרתו תושב המבקשת לעבודה במשיב כאמור ואולם כלל האפשרויות כפי שצוינו על ידי המבקשת עצמה לבידודה מעובדים אחרים בשילוב עם האפשרויות שהותוו במסמכים השונים מייצרים עבור המשיב מגוון אפשרויות מידתיות ומאוזנות להעסקת המבקשת בפועל למרות שלא התחסנה ועליה לשקלן, ולא כפי שעשתה.