על המעסיק להפעיל שיקולים ענייניים בהכריעו כיצד לפעול ביחס לעובד בלתי מתחסן. זאת בלא קשר לעמדה פרטית של גורם זה או אחר ביחס לעמדתם של הנמנעים מחיסון . ודוק ואף שלכאורה ניתן להסוות עמדה "אידאולוגית" שכזו בטעמים פרוצדורליים, על מעסיק , ודאי בעל מאפיינים של גוף דו מהותי כמשיב, להמנע מהפעלת שיקולים שכאלה (ככל שאינם רלבנטיים לתפקיד המבקש עצמו- כגון ככל שעסקינן ברופא העוסק בחיסונים וכיו"ב , ובנדון דכאן, אין טענה שתפקיד המבקשת עצמה מחייב שיקול כזה.)
וידויק- ברי כי עובד בלתי מחוסן יוצר "מעמסה" המחייבת את המעסיק להתארגנות אחרת במובנים רבים על מנת שמצב זה לא יסכן עובדים אחרים. ברי גם שלא כל מעמסה על המעסיק לקבל על עצמו (ור' ההתנסחות המדויקת והזהירה בנדון שמופיעה בהודעה המשותפת) והיקף המעמסה אין מקום שיכביד מעבר לסביר. אלא שעמדתנו היא כי לא ניתן לפטור לחלוטין מעסיק מלעסוק בהתאמות המתחייבות א-פריורי . על מעסיק להפעיל שיקול דעת ענייני ובתום לב של האפשרויות העומדות בפניו. כאמור, זאת לא נעשה בענייננו אף שעל פני הדברים ועל יסוד הראיות החלקיות שלפנינו, וכן נוכח היקף הנכונות שגילתה המבקשת להתאמות, ניתן היה למצוא פתרונות
--- סוף עמוד 11 ---
מעשיים שיש בהם כדי לנטרל אם לא לחלוטין כי אז לכל הפחות באופן משמעותי את התנגשות האינטרסים שבין המבקשת לבין המשיב ויתר עובדיו (ור' לענין זה גם דברי כב' השופט פוליאק בבר"ע פיקשטיין).
(בהקשר זה ובלא למעט או לקבוע כי זו הדרך הבלעדית להשבת המבקשת לעבודה בפועל, ורק כיוון שטענה בנדון הועלתה על ידי המשיב- אין כל הכרח שבדיקות קורונה תקופתיות יערכו במעבדות שרמת האמינות שלהן מוטלת בספק אלא תתאפשר דרישה לביצוע בדיקות בגופים מוסדרים כגון קופות החולים).
41. לא למותר להזכיר כי בהודעה המשותפת הוצגו פתרונות מעשיים לקושי שנוצר. אכן מדובר בהמלצה ואין לקבוע כי רק פתרונות בגדר אלה הם בגדר האפשר. כך גם בעמדת הנציבות שצרפה המבקשת ניתן ביטוי לאיזון אפשרי (שכאמור מעלה, אינו מחייב את המשיב דכאן, אך ודאי מסייע בגיבוש עמדה מידתית ועניינית). זאת ועוד -אף בחוו"ד ד"ר אלרעי -פרייס מחודש מרץ האחרון עליה נסמך המשיב (נספח 4 לתגובה) צוין בין היתר כי "היקפי ההדבקה כתוצאה מתחלואת עובדים נעים בין 2-23 נדבקים (7 בממוצע" במקומות העבודה, וזאת בהשוואה למקדם הדבקה נמוך משמעותית במסגרות שאינן תעסוקתיות." ובהמשך "במטרה לשמור על בריאות הציבור חשוב לזהות את המקומות בהם אותו עובד אשר אינו מוגן עלול לסכן אחרים ולכן יש חשיבות רבה בתעודת מתחסן/תעודת החלמה/בדיקת קורונה שלילית (להלן- "תו ירוק" כתנאי לכניסה למקום העבודה. מבלי להדרש לכל המצבים בהם נשקפת סכנה מוגברת מעובד שאינו מוגן להביא להדבקה רחבת היקף או לתחלואה קשה בקרב הסובבים אותו, להלן נפרט מקרים בהם נדרש לקבוע תנאי כאמור לכניסה למקום העבודה והכל כפי שיפורט להלן: א. עבודה עם אוכלוסייה בסיכון כגון בתי אבות, מדוכאי חיסון וכו', ד. עבודה עם ילדים שאינם ברי חיסון... 3. עבודה במקמות שניתן לפתוח לציבור הרחב רק בכפוף לתנאי התו הירוק"