אשר לגישה זו של המשיב ראוי להעיר מספר הערות:
38. הראשונה- משמעותה האמתית של עמדת המשיב
איננו מוצאים צורך בשלב לכאורי זה לקבוע מסמרות בשאלה , שלא הועלתה על ידי הצדדים, (ושלמעשה כלל לא יכולה היתה להיות מועלית שכן, טרם בוצעה הפעלת שיקול דעת מתאים על ידי המשיב) האם נוכח קיומו של סיכון בריאותי ברמה זו או אחרת, שלא ניתן לתת לו פתרון סביר
--- סוף עמוד 10 ---
במסגרת התאמות לעובד הבלתי מתחסן, ומבלי שהדבר יצריך מהמעסיק שינויים ותשומות בלתי סבירים –ראוי להמשיך העסקת עובד שאינו מתחסן ומה משמעות יש לסיום עבודה בנסיבות אלה.
עם זאת בפועל משתקפת מעמדת המשיב למעשה כוונת פיטורין (או הבאת המבקשת למצב שבו תתפטר "אם אין לה סבלנות") . ברי כי לא ניתן להותיר עובד במצב של חל"ת לתקופה בלתי מוגבלת שכבר עתה ברור שהיא מצטרפת לכלל חודשים ושנים עד תחלוף המחלה או סיכוניה מן העולם (ר' העמדה , שבה צויין כי הצפי לסיכונים מהמחלה נכון למועד הוצאת העמדה הוא לפחות עד סוף שנת 2022) . מצב החל"ת כשלעצמו פוגע בזכות העובד לממש עצמו במסגרת העבודה, וכאשר החל"ת גם לא מוגדר בזמן כלשהו, הוא גם ממוטט הקרקע תחת חופש העיסוק של המבקשת , וזכותה לעצב את חייה המקצועיים - שכן אינה יודעת מתי , אם בכלל, תושב לעבודה ומה הצעדים שעליה לנקוט עקב כך. (זאת אף אם נתעלם מהפן הכלכלי שגם אם הוא ניתן לפיצוי הוא בוודאי צובר משקל רב ככל שעסקינן בחודשים ושנים כאמור).
39. השניה- גם הגישה הפורמלית שמציג המשיב מעוררת קושי לכאורי
גם המדד הפורמלי שבו נתלה המשיב (תוקפן של הכרזות מצב החירום)- מדד שכאמור הוברר כי לא על פיו הוא פועל- מעורר קושי. אין להתעלם מכך שבמועדים הרלבנטיים להגשת הבקשה שלפנינו, ולמרות ההכרזה על מצב חירום שהוארכה בסוף אפריל, חל שינוי משמעותי במדדי התחלואה ולכן בוטלו כאמור מגבלות משמעותיות. ביטול שמשרד הבריאות מצא לשעתו כי הוא נכון ומאוזן. אם כן גם תחת הכרזת מצב חירום ישנם מצבים משתנים של סיכון ועל כן התיחסות לעצם קיומו של "מצב חירום" כמדד בלעדי לגיבוש עמדת המשיב, מעוררת קושי. ודוק, נוסח מכתב המנכ"ל מש/18 הפנה גם ל"החלטת הממשלה" , והנה למרות שחלו שינויים משמעותיים בחודש הקודם בהחלטות הממשלה, לא הופעל כל שיקול דעת על ידי המשיב- זאת על אף פניות מטעם המבקשת.
40. השלישית- יש לבחון את השיקולים האמתיים שביסוד עמדת המשיב
מתוך המובאות דלעיל ומראיות אחרות שלפנינו (ר' בין היתר דברי מר יצחקי בעמ' 8 ש' 6) עולה הרושם הלכאורי, והדברים יאמרו בזהירות המתחייבת, כי השיקול המהותי שביסוד עמדת המשיב הוא כי יש להוקיע מי שאינו מתחסן.