26. הענין שלפנינו שונה הוא – המבקשת דכאן, המסרבת להתחסן נגד נגיף הקורונה כאמור (ללא טעם רפואי או טעם מבורר אחר שהובא בפנינו), נתנה הסכמתה הן לביצוע בדיקות קורונה תקופתיות (אחת ל72 שעות) והן אף לישיבתה בחדר מבודד וגם ככל שאין חדר כאמור- להיות מבודדת באמצעות קירות פרספקס וכיו"ב). (ר' נכונותה לכך בין היתר בסכומיה בסעיף 46)-עוד הביעה נכונות להיות עטויה במסכה במשך כל שעות העבודה שלה. באלה לא די, אליבא דמשיב.
27. אם כן, השאלה העומדת לפנינו אינה האם יש מקום לחייב עובדת שאינה מתחסנת בנקיטת אמצעי הזהירות השונים כדלעיל (הכוללים גם בדיקה "לא נעימה" וחשיפת מידע), אלא האם ניתן לקבל ,קטגורית, שכל עוד העובדת אינה מתחסנת, יכול המעסיק להמנע מהשבתה בפועל לעבודה?
עילת תביעה טובה
28. נפתח ונאמר כי סבורים אנו שיש לילך בדרך שהותוותה בפסיקה דלעיל בסוגיות דומות ככל שהדבר נוגע לדגש שיש ליתן לכל אחד מן השיקולים שביסוד דיון בבקשה לסעד זמני- השיקול של מאזן הנוחות, והשיקול של קיומה של עילת תביעה טובה. הסוגיות אותן מציבה מגפת הקורונה ובכלל זה הבקשה דכאן לפתחם של בתי הדין הן חדשות, כפי שאף צוין בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה כמוזכר מטה. עסקינן בהליכה בארץ לא זרועה ועם הזמן יגובשו ההלכות המתחיבות. אם כן, הערכת סיכויי התביעה לעת הזו אינה יכולה בהכרח להוות הרכיב הדומיננטי שעל בית הדין לבחון, אלא יש מקום ליתן משקל דווקא לשאלת מאזן הנוחות
--- סוף עמוד 7 ---
29. עם זאת נציין כבר עתה כי מעבר לעילה הכספית שבכתב התביעה, מבוקש גם כי הצווים מושא בקשת בינים זו יהפכו לקבועים. בקשר לכך מוצאים אנו לנכון , בשלב לכאורי זה, לציין כי יש מקום להבחין בין הסעדים המבוקשים- הראשון-סעד המורה על השבת המבקשת לעבודה בפועל והסעד השני- המורה על המנעות מכל פגיעה בזכויותיה (או במעמדה) עקב סירוב להתחסן נגד נגיף הקורונה. הסעד השני מבוסס על הנחה שלטעמנו בשלב זה אין כל מקום לקבוע מסמרות לגביה, לפיה לסירוב להתחסן מקורונה לא יכולות להיות כל השפעות שהן על העסקת עובד. לא זו אף זו, כפי שיפורט להלן, גם המקורות עליהם נסמכת המבקשת עצמה בבקשה הכירו באפשרות כי הסירוב להתחסן תהיה לו השפעה על תנאי ההעסקה החל מהתנאים הפיזיים , עבור למיקום שונה ואף שינוי תפקיד. כפי שיפורט בקביעותינו דלהלן, חסרה גם תשתית עובדתית מספקת לקביעת סיכויי התביעה ברכיב זה.