בית משפט השלום ברחובות
ת"א 19607-03-16 אבגור עבודות מתכת בע"מ ואח' נ' אפקון התקנות ושירותים בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט ישראל פת
תובעים
אבגור עבודות מתכת בע"מ
עו"ד דב קרנר וטליה שאטי
נגד
נתבעים
אפקון התקנות ושירותים בע"מ
עו"ד גיל חגי וגיא לכטר
פסק דין
לפניי תביעה ותביעה שכנגד, הנובעות ממערכת יחסים הסכמית בין קבלן לבין קבלן משנה, אשר סיפק לו שירותים, במסגרת פרויקט להקמת מגדל הפיקוח בנמל התעופה בן גוריון, כמפורט לקמן. לטענת קבלן המשנה הוא לא קיבל מידי הקבלן את מלוא התמורה בגין עבודות שביצע עבורו, וזאת, בניגוד להסכמים בין הצדדים. הקבלן מכחיש את טענות קבלן המשנה וטוען כי דווקא זה הפר את ההסכמים בין הצדדים.
הצגת יריעת המחלוקת בקליפת אגוז
רשות שדות התעופה (להלן: "רש"ת") ביצעה פרויקט של הקמת מגדל פיקוח חדש בן 20 קומות בנמל התעופה בן גוריון (להלן: "מגדל הפיקוח" או "נתב"ג", בהתאמה). במסגרת זו העסיקה רש"ת את חברת דניה סיבוס (להלן: "דניה") כקבלן ראשי, ודניה העסיקה קבלני משנה מטעמה. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") הועסקה כקבלן משנה להקמת מערכת מיזוג אוויר, אינסטלציה וחשמל כללי בחלקו של מגדל הפיקוח. הנתבעת עצמה העסיקה את התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") כקבלן משנה שלה (יש המגדירים זאת כ"תת קבלן משנה") בפרויקט של ייצור והתקנה של תעלות אוויר (עבודות פחחות וכיו"ב) במסגרת הקמת התשתית של מיזוג האוויר (להלן: "הפרויקט"). במסגרת זאת נכרת בין הצדדים דנן הסכם קבלנות משנה לייצור והתקנה של תעלות אוויר לצרכי מיזוג אוויר וביצוע עבודות מיזוג אוויר, מיום 11.4.13 (להלן: "ההסכם").
כבר כעת יובהר כי אין מחלוקת בין מומחי הצדדים שענייננו ב"פרויקט למדידה", שבו התמורה נקבעת על פי כתב הכמויות שצורף להסכם ובהתאם לכמויות שאושרו בפועל. בהסכם מדידה מפורטת הצעת המחיר על בסיס כתב כמויות שבנוי מסעיפים, כאשר ביחס לכל סעיף קיים פירוט של כמות ומחיר לכל יחידה (כגון: בטון במ"ק, ברזל בק"ג או טון, צנרת לפי קוטר במטר אורך וכיו"ב). כתב הכמויות מסופק ע"י המזמין ומצורף להסכם. ההסכם כולל לרוב גם מפרט טכני מיוחד ותוכניות מפורטות. כתב הכמויות מהווה בסיס לכל החשבונות והחיובים, כאשר הכמויות מחושבות לפי התמחור ליחידות כשהמחיר המוכפל במספר היחידות מהווה את הבסיס לחשבון הסופי, המאושר ע"י מפקח מטעם המזמין. כן יצויין כי ההסכם הוגדר כהסכםBack to back - "גב אל גב" – כלומר: התמורה לתובעת הייתה מותנית בהעברתה של זו ע"י דניה לנתבעת.
יריעת המחלוקת בין הצדדים, כפי שנראה בהמשך הילוכנו, משתרעת ביחס לשאלה האם יש להסתמך אך ורק על האישורים מטעם המפקח המוסכם, שנכח לעתים רחוקות יותר
--- סוף עמוד 3 ---
בשטח; או שמא די באישורים שניתנו ע"י מנהל העבודה מטעם הנתבעת, שנכח באופן שוטף בשטח וליווה באופן אינטנסיבי את עבודת התובעת והדרישות ממנה, כמו גם נתן אישורים לכמויות בפועל.
טענת התובעת בקצירת האומר היא כי לא שולמה לה מלוא התמורה עבור העבודות שביצעה בפרויקט ואשר שונו בהסכמת הצדדים מעת לעת. הנתבעת טוענת מנגד ל"ניפוח" הסכומים ע"י התובעת וכן לכך שבהתאם להסכם בין הצדדים התשלום היה מותנה באישור מפקח מטעם רש"ת בשם עופר גורפינקל (להלן: "עופר" או "המפקח") – אישור שלא ניתן לגבי הסכום הנטען ע"י התובעת. כן טוענת הנתבעת להפרות שונות של תנאי ההסכם, ובכלל זה, אי עמידה בלוחות הזמנים בהתאם להסכם, אי העסקת כמות עובדים מספיקה, איכות עבודה לקויה ואי פינוי פסולת מהאתר. אפרט את טענות הצדדים אחת לאחת ביתר הרחבה:
טענות הצדדים
טענות התובעת
התובעת ביצעה עבור הנתבעת עבודות שונות של אספקה והתקנה של תעלות מיזוג אוויר ועבודות מיזוג אוויר, ובכלל זה, עבודות שנדרשו בשל שינויים שהוכתבו על ידי הנתבעת או מי מטעמה, וזאת, בהתבסס על מחירים מוסכמים בין הצדדים באשר לרכיבים השונים של העבודות וכן באשר לכמויות שבהן השתמשה התובעת.
7. לטענת התובעת, התמורה עבור כלל העבודות שבוצעו ע"י התובעת עבור הנתבעת עומדת על סך של 1,152,133 ₪ כולל מע"מ. הנתבעת שילמה לתובעת אך ורק את הסכום של 589,184 ₪ (כולל מע"מ). החוב שנותר לתשלום ע"י הנתבעת לתובעת, עומד, לטענת התובעת, על הסך של 562,949 ₪, נכון ליום 18.2.15. לטענת התובעת, הפרה הנתבעת את הוראות חוק החוזים – לא קיימה התחייבויותיה והפרה את חובת תום הלב בקיום החוזה. עוד טוענת התובעת, כי הנתבעת ביקשה להתעשר על חשבון התובעת שלא כדין, כאמור בהוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט. בשל האמור פנתה התובעת אל הנתבעת לתשלום הסכום האמור בתוספת ריבית והצמדה.
לטענת התובעת, הנתבעת התעלמה מפניות חוזרות ונשנות של התובעת להשלמת יתרת התמורה. התובעת פנתה אל הנתבעת, באמצעות ב"כ, במכתב דרישה, מיום 3.9.15, המתבסס על חשבון פרופורמה (חשבונית עסקה המהווה דרישת תשלום) סופי מיום 18.2.15. יוער כי הסכומים המפורטים במכתב ב"כ התובעת שונים במקצת מהמפורט בחשבון הפרופורמה, וזאת, בין היתר, בשל חישובי ריבית והצמדה.
הנתבעת השיבה במכתב תשובה באמצעות היועצת המשפטית שלה, עו"ד שחר קארו הרלינג, מיום 19.11.15, הדוחה את טענות התובעת, כאשר במסגרת מכתב התשובה נטען כי התובעת היא שחבה כספים לנתבעת, כמפורט לעיל ולקמן.
--- סוף עמוד 4 ---
טענות הנתבעת בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד
הנתבעת טוענת כי עלות ההזמנה בהתאם להסכם המקורי הסתכמה בסך של 292,000 ₪ (ללא מע"מ) בלבד, כמפורט בכתב הכמויות והנספחים.
בהסכם נקבע כי התשלום לתובעת ייעשה בהתאם למדידת הכמויות שבוצעו בפועל ובהתאם להוראות המפקח מטעם רש"ת. עוד נקבע כי על התובעת להגיש במסגרת כל חשבון דפי מדידות וכמויות המאושרות ע"י הפיקוח; כל תשלום כפוף לאישורה של דניה ושל המפקח, והחשבון הסופי יאושר רק לאחר קבלת חשבון אישור סופי של דניה ומסירת המתקן לרשות שדות התעופה.
במהלך העבודה סירבו דניה והמפקח לאשר את הכמויות שדרשה התובעת, שכן לא הייתה התאמה בין כמויות העבודה בחשבונות לבין הכמויות בפועל. התובעת מדדה את הכמויות שלא על פי השיטות המקובלות, מיאנה לצרף דפי מדידות, הזמינה ציוד עודף ומיותר, ואף פירטה בחשבונות סעיפי עבודה כפולים.
הנתבעת ביקשה מהתובעת לתקן ליקויים אלה בחשבונות, אולם התיקונים לא בוצעו ולא נמסרו דפי מדידות כנדרש. חרף האמור, שילמה הנתבעת (תוך שהיא מדגישה כי על התובעת להעביר דפי מדידות כנדרש ובהקדם) לתובעת את הסך של 619,873.49 ₪ כולל מע"מ, סכום העולה על מלוא התמורה בגין עבודת התובעת. אפנה כבר כעת את שימת הלב לכך שסכום זה שונה מהסכום ששולם לשיטת התובעת בסך של 589,184 ₪ כולל מע"מ.
בפועל, ולאחר בדיקות ומדידות המפקח אושר לתשלום סכום בסך של 542,447.75 ₪ בתוספת מע"מ בלבד. כל זאת, לפני קיזוזים בגין נזקים שנגרמו לנתבעת בשל עבודתה הרשלנית של התובעת, בסך של 344,617 ₪ כמפורט לקמן: עבודות התובעת אשר בוצעו בעצלתיים, ובשל כך נאלצה הנתבעת לשכור קבלני משנה נוספים; איכות העבודה הייתה לקויה ולא תוקנה; לא הועסק מספר עובדים מתאים, עובדה אשר גררה פיגורים בביצוע העבודות וחייבה הפעלת קבלנים נוספים, כאמור לעיל; התובעת לא שמרה על מקום עבודה נקי ולא פינתה פסולת כפי שנקבע בהסכם.
משכך, לטענת הנתבעת, על התובעת להשיב לה סכום של 383,159.29 ₪. בהקשר זה יוער כי מלכתחילה הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד על סכום נמוך הרבה יותר, בסך של 66,511.87 ₪ (56,375.99 ₪ בצירוף מע"מ); אולם בעקבות אישור החשבון הסופי ע"י דניה רק ביום 21.6.19 תוקן כתב התביעה שכנגד והועמד על הסך של 383,159.29 ₪, כאמור לעיל. בהקשר זה הבהירה הנתבעת כי התובעת הקדימה להגיש את תביעתה, כאשר החשבון הסופי טרם אושר, וזאת, בניגוד להוראות ההסכם, כמפורט לקמן. עוד יובהר בעניין זה כי בשולי כתב התביעה שכנגד בגרסתו הראשונה הבהירה הנתבעת כי טרם הועבר "חשבון סופי" ע"י דניה והיא שומרת לעצמה את הזכות לתקן את כתב תביעתה שכנגד, כאשר זה יוגש, ואכן זה הוגש וכתב התביעה שכנגד תוקן בהתאם.
--- סוף עמוד 5 ---
כן טוענת הנתבעת כי חשבון הפרופורמה שהגישה התובעת מיום 18.2.15 לא התקבל מעולם בידי הנתבעת. הנתבעת קיבלה חשבון אחר ביום 19.4.15, המתוארך ליום 30.12.14, שלא אושר ע"י המפקח ושתוכנו מוכחש. שני החשבונות אינם תואמים אחד את השני ואת הכמויות בפועל ואינם מאושרים. לטענת הנתבעת, העבודות מעולם לא הושלמו; והיעדר חשבון סופי או מסמך המעיד על השלמת העבודה הוא הראיה לכך. בנוסף, לא בוצע תיקון ליקויים ע"י התובעת.
זאת ועוד: לטענת הנתבעת, הסתירה התובעת את העובדה שבתאריך 31.1.14 שילמה לה הנתבעת סך של 30,686.20 ₪ (כולל מע"מ). לטענת הנתבעת, נכון למועד הגשת כתב ההגנה, היא היתה מצויה במשא ומתן אל מול דניה בעניין הקנסות שהוטלו עליה בגין האיחורים שנגרמו בשל עבודת התובעת ואלו פורטו באופן סופי רק בשלב מאוחר יותר, משכך נדרש תיקון כתב התביעה שכנגד.
בסיכומו של דבר, טוענת הנתבעת בכתב התביעה שכנגד כי לא זו בלבד שאיננה חייבת דבר לתובעת אלא שהתובעת חייבת לה בגין כל האמור לעיל את הסך של 383,159.29 ₪, כמפורט לעיל.
טענות התובעת בכתב ההגנה לתביעה שכנגד
התובעת הגישה כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד ובמסגרתו היא מבהירה את הדברים הבאים:
ענייננו בפרויקט מורכב, של בניית כ-20 קומות במגדל הפיקוח, שבבנייתו היו מעורבים עשרות גורמים מקצועיים שונים (ובכללם יועצים זרים) אשר מעת לעת העירו את הערותיהם ודרשו שינויים מידיים בלוחות זמנים "מעכשיו לעכשיו". לעובדה זו השלכה על קצב התנהלות התובעת בפרויקט, כאשר לא ניתן לכחד כי לתובעת בעצמה לא היתה אחריות לפיגורים שנגרמו בגין הנחיות של מי מהיועצים.
עם זאת, התובעת ביצעה את העבודות במקצועיות, ברמה גבוהה ובנאמנות, בהתאם לשיטות העבודה המקובלות ולתוכניות שינויים שהועברו לידיה. בניגוד גמור לטענת הנתבעת, חשבונות הפרופורמה שהועברו מעת לעת שיקפו תמיד את העבודות שבוצעו בפועל, ובהתאם לנדרש. על כן, ככל שלא אושר תשלום, נעשה הדבר בחוסר תום לב ובניגוד לכל דין ולהסכם.
אין כל ממש בטענות הנתבעת כאילו הנתבעת הייתה אחראית לעיכובים בלוחות הזמנים, כי היא זו שגרמה לנזקים ולא פינתה פסולת או לכלוך. ההיפך הוא הנכון, והתובעת היא שביצעה עבודות פינוי פסולת, לבקשת הנתבעת, וזאת על חשבונה ומבלי לחייב את הנתבעת.
חרף סיום ביצוע העבודות ופניות רבות סירבה הנתבעת לשלם לתובעת את החוב, ושילמה אך ורק את הסך של 589,184 ₪ כולל מע"מ, כאמור, ולא את יתרת הסכום בסך של
--- סוף עמוד 6 ---
619,873.49 ₪ כולל מע"מ, כטענת הנתבעת. כלומר: התובעת מכחישה מכל וכל את תשלום הסך של 30,686.20 ₪ (כולל מע"מ).
לטענת התובעת, הנתבעת לא צירפה ראיות. אפילו המסמך המהותי המכונה "החשבון הסופי", שלו המתינה הנתבעת זמן רב, לטענתה, לא צורף.
ראיות הצדדים
מטעם התובעת נמסרו תצהירי עדות ראשית ע"י מר אבי לקן, מנהל ובעלים של התובעת (להלן: "אבי"); מנהל העבודה מטעם התובעת, מר מנחם חייזכיאייב (להלן: "מנחם"); ומר אדוארד כצמן (להלן: "אדוארד"), מנהל העבודה באתר מטעם הנתבעת. המצהירים הנ"ל הגישו תצהירי עדות ראשית, כמו גם תצהירי תשובה.
לתצהירי התובעת צורפו מסמכים רבים, כמפורט לקמן: לתצהירו של אבי צורפו חשבונות פרופורמה חלקיים וחשבון פרופורמה סופי, דפי חישוב כמויות וסקיצות לפי קומות, דפי ריכוז כמויות וחשבוניות; לתצהירו של אדוארד צורפו דפי חישוב כמויות ודפי ריכוז כמויות. גם לתצהירו של מנחם צורפו חשבונות פרופורמה.
מטעם הנתבעת נמסרו תצהירי עדות ראשית ע"י מר יוסי יעקב, מנהל תחום מיזוג אוויר בנתבעת (להלן: "יוסי"), וכן חוות דעתו של המומחה למערכות מיזוג אוויר, מר רפי אהרוני (להלן: "אהרוני"). גם לתצהירים אלו צורפו מסמכים שונים שאליהם אתייחס בהמשך הילוכי.
לאחר הגשת חוות דעתו של אהרוני מטעם הנתבעת הגישה התובעת במסגרת תצהירי התשובה מטעמה גם היא חוות דעת מומחה מטעמה של המומחה למערכת מיזוג אוויר מר טל גרדי אופנהיימר (להלן: "גרדי"). אתייחס להגשת חוות הדעת בשלב זה בהמשך הילוכי.
דיון והכרעה
ההסכם
ביסוד התביעה והתביעה שכנגד עומד ההסכם בין הצדדים מיום 11.4.13. כאמור לעיל, ענייננו בהסכם של "פרויקט למדידה". נעקוב אחר פרטי הסכם זה כדלקמן:
כותרת ההסכם היא "הסכם קבלנות משנה – פחחות". לצד הכותרת מופיע שם הנתבעת ונראה לכאורה כי ההסכם נוסח על ידה. לעריכת ההסכם ע"י הנתבעת קיימות אינדיקציות נוספות; כמו למשל, הגדרת הנתבעת בשמה, במקום החתימה, אל מול ההגדרה של התובעת במקום החתימה כ"קבלן המשנה". יתירה מכך: להסכם צורפו נספחים שונים מטעם הנתבעת הנושאים לוגו שלה, שבמסגרתם נדרשת התובעת לחתום
--- סוף עמוד 7 ---
על הצהרות שונות, ובכללן: תנאים כלליים, העדר תביעות, הצהרת בטיחות ועוד כמפורט לקמן.
בהחלטתי מיום 9.2.21 ביקשתי את התייחסות ב"כ הצדדים לשאלה מי מהצדדים ערך את ההסכם. כל זאת, על מנת שאוכל להתייחס גם לסוגיית פרשנותו של ההסכם, כמפורט לקמן. ב"כ התובעת הבהיר כי מכלל האינדיקציות שלעניין עולה כי אכן ההסכם נערך ע"י הנתבעת. גם ב"כ הנתבעת אינו מכחיש את הטענה כי ההסכם נערך ע"י הנתבעת, אולם מבהיר כי עובר לחתימה על ההסכם נערך מו"מ שבמסגרתו ביקשה התובעת להשלים או לשנות מקצת מהסעיפים.
עולה מן המקובץ עד עתה כי הנתבעת היא שערכה את ההסכם וניסחה אותו ואילו התובעת דרשה לתקנו בהיבטים שונים.
מכל מקום, לגופו של עניין נצלול לעומקן של הוראות ההסכם. יוער כבר כעת כי התובעת מכונה במסגרת ההסכם – "הקבלן":
סע' 7 להסכם עוסק בפרטי ההסכם וקובע את סוג העבודה – "אספקה והתקנת תעלת פח, מכל סוג שיידרש בהזמנה, בידוד, תעלות גמישות, התקנת ציוד נלווה", והכל בהתאם למפרט אשר ייקבע ע"י הנתבעת. כן נקבע כתנאי יסודי כי כל חומרי האש יסופקו בהתאם לתקן אש 1001.
"הקבלן יספק ויתקין תעלות אוויר מפח מגולוון, מכל סוג המצויין במפרט, בידוד לתעלות טרמי ו/או אקוסטי... צינורות גמישים עם או בלי בידוד..".
כן נקבע כי העבודות כוללות פיגומים, אמצעי הרמה, אמצעי תאורה, אמצעי כח, מכשירים, כלים וכיו"ב.
עוד נקבע כי על התובעת לתאם עבודתה מול הגורמים הקשורים לעבודה, באישור הפיקוח באתר או מנהל העבודה. בשל חשיבות הסיפא של סעיף זה אצטטו במלואו: