בסעיפים 12-14 לתצהירו מבהיר אדוארד כי בשל השינויים הרבים שנוצרו בעבודות בכלל הקומות התעכב מכלול העבודות בפרויקט, והוא הציע במסגרת פגישה עם יוסי ואבי כי יבוצעו מתאמים בין התעלות לבין פתחי האוורור באמצעות תעלות גמישות (שרשורים) במקום באמצעות שטוצרים, וזאת, חרף יוקר העלויות שלעניין. כל זאת, על מנת לזרז את ההליכים, באשר התקנת שטוצרים היתה מעכבת את העבודות. לדבריו, שיטת עבודה זו אושרה ע"י יוסי מטעם הנתבעת ואבי מטעם התובעת.
--- סוף עמוד 30 ---
בחקירתו הנגדית נדרש אדוארד לסוגיית השרשורים כדלקמן:
"ת. תעלה גמישה היא תעלה שרשורית שיותר קל לעבוד אתה, שעשויה מבידוד שריון ואלומיניום בסוף. כשראינו שאנו לא עומדים בלוח זמנים, הזמנתי את עופר לאתר והסברתי לו שלא נעמוד בלוח זמנים כי זה לא ניתן ורציתי את הסכמתו לשנות תעלות פח לגמישות. הוא הסכים, דיברתי עם יוסי שהוא הסכים לבקשתו, כי לא היתה פגישה, רק עם עופר. התקשרתי אליו ואמרתי לו שהוא מסכים ואבי היה נוכח.
ש. למה היית צריך להנחות את לקן בסעיף 3.7 בתצהיר התשובה, לבצע את העבודות אם הוא היה בפגישה?
ת. כי הייתי חייב רשמית לאשר לו את העבודה.
ש. אין תיעוד לפגישה?
ת. אין." (עמ' 26, ש' 25-34 לפר').
בחקירתו הנגדית מופנה אדוארד לנספח נ/12 לתצהירו של יוסי, שבו כותב יוסי כי הוא אינו מאשר את השרשורים. אדוארד מבהיר את העניין מפורשות:
"ש. יש לך תשובה בה אתה עונה ליוסי ואומר לו "מה פתאום, עופר אישר, אתה אישרת..".
ת. לא כתבתי כי התקשרתי אליו מיד ואמרתי לו. למה אין תשובה מגורפינקל, כי בכמה שינויים שעופר דרש לעשות לא היתה שום דרישה בכתב, אפילו שאני עשייתי בעצמי שינוי תכניות והכרחתי אותו לחתום עליהן. אם (צריך להיות: "עם". י.פ.) כל המקצועיות של עופר, הוא היה לא החלטי, כלומר פחד לחתום על השינויים, כי זה כרוך בכסף.
ש. למה לא נזכרת בזה בתצהיר תשובתך? הגרסה של יוסי יעקב היתה מונחת לפניך לפני תצהיר התשובה. אמרת שהתקשרת ליוסי ושאלת אותו על מה הוא מדבר ולמה זה לא רשום בתצהיר תשובתך?
ת. לא פירטתי כל התכתבות וכל שיחה. לא יודע." (עמ' 27, ש' 2-10 לפר').
אין לי אלא לקבל את עמדתו של אדוארד החד משמעית בעניין זה. גרסתו של אדוארד ברורה, קוהרנטית וסדורה ועולה בקנה אחד עם גרסתם של נציגי התובעת. אדוארד אישר את השרשורים, הוא היה הגורם הפעיל בשטח, והוא טרח לגבות עצמו באישורים מטעם המפקח, שכמעט ולא נכח באתר. אדוארד גם מבהיר כי למרות מקצועיותו של עופר הרי שהוא לא היה החלטי. אדוארד מבהיר כי את המפקח הניעו שיקולים כספיים והוא חשש לאשר דברים. בהקשר זה מבהיר אדוארד כי המפקח עופר הוא איש מקצוע ברמה גבוהה (עמ' 24, ש' 17-19 לפר'), אולם הוא היה פרילנסר של רש"ת ולא של הנתבעת (שם, בש' 19), כאשר הכוונה היא שהוא שמר על האינטרסים של רש"ת. אמנם אדוארד אינו מציין בתצהירו את כל התכתובת שלעניין, אולם אין זה מצופה מאדוארד בחלוף השנים לזכור את כל השיחות והתכתובות שלעניין.