--- סוף עמוד 32 ---
גם המומחה מטעם הנתבעת, אהרוני, לא משכיל להבהיר כיצד הגיע למסקנה כי התובעת ביקשה לחייב את הנתבעת בחיובים כפולים בגין התעלות, ואף מסכים להצעת ב"כ התובעת ולפיה יתכן כי בשל שינוי תוואי התעלות, נדרשה התובעת להקים תעלות מספר פעמים ואילו המפקח אישר תשלום בגין פעם אחת בלבד. לעניין זה אפנה לדבריו של אהרוני המדברים בעד עצמם:
"ת. אני מסכים אבל מדובר באותו אזור, בוצעו תעלות, הוגש בגין אותו אזור דף תעלות 1 – עמ' 23 ולאחר מכן הוגש על אותו אזור בעמ' 137. המפקח חותם ולא מאשר את דף 137. התיאור שינוי תוואי הוא מתוך מה שהתובעת מגישה והמפקח לא מקבל, כלומר מבחינת התשלום, הוא בגין העבודה הזו, פעם אחת. יכול להיות תיאורטית שישימו תעלות ויפרקו 5 פעמים והמפקח יאשר פעם אחת." (עמ' 34, ש' 11-4 לפר').
93. אדוארד, מנהל העבודה בשטח מטעם הנתבעת, מבהיר לעומתם (בסע' 3.1 לתצהירו הנ"ל) כי לאחר התקנת התעלות של מיזוג האוויר, בהתאם לתכניות שהוגשו ואושרו, נדרשה התובעת לפרק את התעלות, לייצר ולהתקין תעלות חדשות, בהתאם לתכניות חדשות. אדוארד סותר לחלוטין את טענתו של מומחה הנתבעת כאילו התכניות לא אושרו. כן הוא סותר את הטענה כי מדובר בחיובים כפולים ומבהיר כי הוא עצמו ביצע את המדידות.
ביחס לטענה כאילו התובעת חייבה את הנתבעת בחיובים כפולים מבהיר אדוארד כי במקרים שבהם נדרשה התובעת לפרק את התעלות שבוצעו על ידה ולהקים תעלות חדשות, בשל שינויים בתוכניות, כמפורט בתצהיר עדות ראשית מטעמו, הרי שהתובעת חייבה את הנתבעת הן בשל התעלות הישנות והן בשל התעלות החדשות. בהקשר זה מפנה אדוארד לשינויים הרבים כמפורט בסעיף 11 לתצהיר העדות הראשית שלו.
ברי כי יש לקבל את טענת התובעת ולפיה ככל שהתבקשה לפרק תעלה ולהתקינה מחדש הרי שיש לחייב את הנתבעת בגין התעלות שהורכבו ופורקו. זוהי התנהלות מקובלת ובתום לב.
סוגיית שיטות המדידה ובכלל זה – חישוב הקוטר של תעלות הפח
95. בכתבי הטענות מטעמה טוענת הנתבעת כי התשלום לתובעת ייעשה בהתאם למדידת הכמויות שבוצעו בפועל ובהתאם להוראות המפקח מטעם רש"ת, כאשר נקבע כי על התובעת להגיש במסגרת כל חשבון דפי מדידות וכמויות המאושרות ע"י הפיקוח; כל תשלום כפוף לאישורה של דניה ושל המפקח, והחשבון הסופי יאושר רק לאחר קבלת חשבון אישור סופי של דניה ומסירת המתקן לרשות שדות התעופה.
96. לטענת הנתבעת, במהלך העבודה סירבו דניה והמפקח לאשר את הכמויות שדרשה התובעת, שכן לא הייתה התאמה בין כמויות העבודה בחשבונות לבין הכמויות בפועל. עוד טענה הנתבעת כי התובעת מדדה את הכמויות שלא על פי השיטות המקובלות, מיאנה לצרף דפי מדידות, הזמינה ציוד עודף ומיותר, ואף פירטה בחשבונות סעיפי עבודה כפולים.