עוד טוענת הנתבעת כי הקירות החיצוניים של הבניין מחופים באבן טבעית.
99. הנתבעת טוענת כי בכל המרפסות בהן מותקן מעקה זכוכית, כגון זה שהותקן במרפסת הדירה, הוא מותקן בצמידות למעקה השיש, באופן שאינו מאפשר מעבר מים בין המעקות.
100. עוד טוענת הנתבעת כי התמחור של התובעים שגוי. לטענת הנתבעת העיד המומחה כי ניתן להגביה את המעקה בעלות של 1,200 ₪, ובכך לפתור את הליקוי, בעוד בחוות דעת בן עזרא תומחר תיקון הליקוי בעלות כוללת של 7,500 ₪. דרישת התובעים לפיצוי בסך של 10,700 ₪ לפני פיקוח ומע"מ חורגת מעילת כתב התביעה ומנוגדת לדין.
דיון והכרעה
101. בחוות דעתו (במ/1) קבע המומחה כי אין פגם במעקה המרפסת. על קביעה זו חזר גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה. בחקירתו אישר המומחה כי מבחינה עובדתית כאשר מצמידים את מעקה הזכוכית למעקה השיש, אין טעם בדרישה הקבועה בתקנות ובתקן ביחס לשיפוע של נדבך הראש כלפי פנים, שכן המים יצטברו בצידו החיצוני של מעקה הזכוכית ממילא, ולא יזרמו אל המרפסת (עמ' 8, ש' 1-4). עוד העיד המומחה, כי הדרישה לשיפוע של נדבך הראש כלפי פנים נקבעה בתקופה בה צופו הקירות החיצוניים של הבניינים בטיח, בעוד היום הם מחופים, כך שזרימת המים על פני הקירות אינה יוצרת בעיה של כתמי רטיבות. יחד עם זאת אישר המומחה כי אין החרגה בתקן או בתקנות לעניין זה (עמ' 8, ש' 6-16). המומחה אף העיד כי סעיף 5.36 לתוספת השנייה לתקנות חלה על קיר מעל גג ולא מעל אדן המרפסת, ולכן לדעתו אינה חלה בנסיבות העניין (עמ' 15, ש' 32- עמ' 16, ש' 1).
102. סעיף 5.36 לתוספת השנייה לתקנות קובע כי: "(א) קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג; (ב) נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר". ת"י 1752.1 (ת/4) עוסק ב"מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון: התשתית לאיטום". סעיף 1.1 ("תחום התקן") קובע כי כי הוא "דן בתשתית לאיטום ... של גגות שטוחים עשויים בטון מזוין ושל מרפסות פתוחות". יצוין כי בחלק התקן
--- סוף עמוד 27 ---
אותו הגישו התובעים, אין התייחסות לנדבך ראש. אף מתוכן התקן עולה כי הוא מתייחס לאופן עריכת האיטום ולשיפועים – להבדיל מנדבך ראש. משכך, דומה כי ההפניה לת"י 1752.1 נועדה לשם יצירת הקבלה בין "קיר מעל גג" בו עוסק סעיף 5.36 לתוספת השנייה לתקנות המחייב התקנת נדבך ראש, לבין "קיר מעל מעקה מרפסת."