עם זאת יצוין כי אין הכרח שהתביעה האזרחית תוגש כתביעה נגררת להרשעה בפלילים, וכי ניתן להגישה גם כתביעה אזרחית "רגילה".
אבנון טוען כי התכליות שאותן מבקשת המדינה להשיג כעת כבר הושגו במסגרת ההליך הפלילי. אין בידי לקבל טענה זו. במסגרת התביעה שבמוקד הדיון עתרה המדינה ל"הפקעת כלל רווחי השוחד שנצברו אצל המשיב", וברי כי מטרה זו לא הושגה בגדרו של ההליך הפלילי. במקרה דנן גובה הקנס שהוטל (20,000 ש"ח) נמוך מסך כספי השוחד שהתקבלו (45,850 ש"ח); ויובהר, וזה העיקר, כי גם לו היה סכום הקנס שווה לסכום שהתקבל כשוחד או גדול ממנו, לא ניתן היה לומר כי התכליות שאותן מבקשת המדינה להשיג בתביעה האזרחית כבר הושגו במסגרת ההליך הפלילי. זאת משעה שקנס מהווה עונש, פשוטו כמשמעו (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 16 (11.8.2019)); מנגד, מטרת התביעה האזרחית לשיטת המדינה אינה להעניש את אבנון, אלא להפקיע מידיו רווחים שהשיג על חשבונה שלא כדין, ולהעבירם אליה.
11. אכן, לא ניתן להתעלם מכך שבבסיס התביעה שהוגשה בענייננו עומדת גם תכלית הרתעתית. כפי שטוענת המדינה, הגשת תביעות אזרחיות במקרים מסוג זה נועדה, בין השאר, "לצמצם תופעות פליליות בתחומים שונים". עם זאת, אין להסיק מכך כי תביעה זו היא בגדר עונש, או כי תכליותיה הושגו במסגרת ההליך הפלילי. הדין הישראלי אינו רואה בהרתעה תכלית הזרה למשפט האזרחי (בנוגע לתכלית ההרתעה בדיני עשיית עושר ולא במשפט ראו: ע"א 2287/00 שוהם מכונות ומבלטים בע"מ נ' הרר, [פורסם בנבו] פסקאות 24, 30 (5.12.2005) (להלן: עניין שוהם); בנוגע לתכלית ההרתעה בדיני חוזים ראו: ע"א 7259/15 לביא נ' אורקי בניה שירותים והשקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 14 (17.1.2017); ד"נ 20/82 אדרס חומרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה, פ"ד מב(1) 221, 237 (1988) (להלן: עניין אדרס); ובנוגע לתכלית ההרתעה בדיני נזיקין ראו: ע"א 4438/15 סלמה נ' משטרת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 30 (26.2.2017); ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות 114-115, 153-154 (2012)). זאת ועוד: אין כל מניעה לעשות שימוש במשפט האזרחי על מנת להגביר את ההרתעה מביצוע עבירות פליליות. פרופ' יפעת ביטון מציינת כי "המשפט האזרחי מהווה כלי להעמקת ההליך הפלילי ולביסוסו" (יפעת ביטון "בין נזיקין לעונשין או בין הנזק ועונשו? דילמות מבניות, דיוניות ותפקודיות בייצוג נפגעות תקיפה מינית" עיוני משפט לו 657, 667 (2015); ראו גם: אהוד גוטל ורם וינוגרד "עונשין ונזיקין: על הבחירה בין איזון לעקביות" משפטים מט 357, 363-362 (2019)). מטבע הדברים, דיני הנזיקין הם אלה שמגויסים בדרך כלל להתמודדות במישור האזרחי עם התנהגויות בעלות אופי פלילי; עם זאת, גם דיני עשיית עושר כבר גויסו בעבר לצורך זה, ופסקי הדין בעניין אביעם ובעניין מאיר יעידו (וראו גם: ע"א 494/63 אדיר נ' עירית חולון, פ"ד יח(2) 463 (1964)).