כך, בעניין אגריפרם נדון מקרה שבו הנתבעים מכרו מניות, תוך הפרת הסכם קודם שקבע כי מכירת המניות תהיה כפופה לזכות סירוב ראשון של התובעת. בית משפט זה קבע באותו מקרה כי הנתבעים התעשרו על חשבון התובעת; זאת, משום שאם הם היו פועלים בהתאם להתחייבויותיהם, התובעת הייתה זכאית לרווח שהופק כתוצאה מעליית ערך המניות (עניין אגריפרם, פסקה 39). כמו כן, בעניין אטלנטיק נדון עניינה של חברת דיג שקיבלה רישיון לייבא, ללא תשלום מכס, כמות מסוימת של דגים. נטען כי אותה חברה הפרה את הרישיון ומכרה כמות דגים גדולה מזו שהותרה לה. בעקבות זאת היא נתבעה על ידי חברת דיג אחרת, בטענה כי הראשונה מכרה דגים במחירי היצף, ובכך התעשרה שלא כדין על חשבון השנייה. בנסיבות המקרה קבע בית משפט זה כי בהנחה שהעובדות שנטענו על ידי התובעת נכונות, הדרישה שלפיה הנתבעת התעשרה על חשבון התובעת התקיימה, וזאת על אף שההתעשרות לא באה לנתבעת ישירות מהתובעת (ע"א 6126/92 אטלנטיק, חברה לדייג ולספנות בע"מ נ' דג פרוסט תעשיות דייג (1984) בע"מ, פ"ד נ(4) 471, 479 (1997)). בדומה, בעניין סאנופי נקבע בדעת רוב כי התקיימה עילה של עשיית עושר ולא במשפט בעקבות תחרות בלתי הוגנת, תוך שנקבע כי הנתבעת התעשרה על חשבון התובעת (ע"א 2167/16 Sanofi נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 156-145 ו-159 לפסק דינו של המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר (12.7.2021) (להלן: עניין סאנופי)). יצוין כי בקשה שהגישה סאנופי לדיון נוסף בפסק הדין תלויה ועומדת (דנ"א 5679/21 Sanofi S.A נ' אוניפארם בע"מ), [פורסם בנבו] וכי בקשה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף – התקבלה (בש"א 5176/21 היועץ המשפטי לממשלה נ' Sanofi [פורסם בנבו] (28.7.2021)).
בעניין א.ש.י.ר עמד השופט (כתוארו אז) מ' חשין על כך שההכרעה בעניין התנאי השני (שאותו הוא מכנה "יסוד הקשר הסיבתי") היא הכרעה נורמטיבית:
"היסוד השני הוא יסוד הקשר הסיבתי, ומתרוצצים בו אלה-בצד-אלה ואלה-בתוך-אלה יסודות שבעובדה ויסודות משפט. לעתים היסוד שבעובדה הוא היסוד הדומיננטי. כך, למשל, במקרה של תשלום כספים מחמת טעות שבעובדה. ואולם לא תמיד כך. הנה הוא ענייננו: ראובן מעתיק מוצר שייצר שמעון, ומוכר את המוצר בשוק בנסיבות שבהן אין קמה לו לשמעון זכות לפי אחד מחוקי הקניין הרוחני. האם עשה ראובן עושר "על-חשבון" שמעון? האם טובת ההנאה שבאה לו לראובן באה לו "מאדם אחר"? שאלת הקשר הסיבתי בנסיבות מעין-אלו הינה שאלה שעניינה נורמה משפטית..." (עניין א.ש.י.ר, עמ' 359).