ב. הנתבעת אף לא הוכיחה לפנינו כי ניתנה לתובע שעה שלמה של הפסקה.
התובע נחקר בחקירה נגדית לגבי אורך ההפסקה שקיבל והכחיש את טענת הנתבעת כי ניתנה לו הפסקה של שעה מדי יום:
(עמ' 12, ש' 27-31 לפרוטוקול).
נציין כי בהליך אחר בבי"ד זה – (סע"ש 10590-10-18) העיד התובע מטעם הנתבעת. בעדותו באותו הליך הוא נחקר בעניין זה ותשובתו היתה דומה:
--- סוף עמוד 32 ---
בנסיבות אלו אנו נותנים משקל לגרסת התובע כי לא קיבל הפסקה של כשעה, אלא יותר קרוב לחצי שעה.
ג. הנתבעת לא הציגה לפנינו הוכחה כלשהי ממנה ניתן ללמוד כי התובע אכן קיבל הפסקה של שעה מלאה. לא זאת אף זאת, דוחות הנוכחות אינם מכילים עמודה של שעת הפסקה, ממנה ניתן ללמוד כי הנתבעת ניכתה מדי יום שעת הפסקה. התמונה היחידה העולה מדוחות הנוכחות, בהשוואה לתלושי השכר, הינה שהנתבעת נהגה לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין מספר שעות הנמוך ממספר השעות המופיע בדוחות הנוכחות, כלומר – שניתן להניח, בהשוואה לתלושים, שהופחת, אולי, מספר שעות בגין חישוב של שעה הפסקה (במקום חצי שעה). נציין כי עובד שעיסוקו אינו בהפקת תלושים, אשר מעיין בתלוש, לא יכול לעלות על חישוב זה בקלות, וקל וחומר עובד שמקבל בכל תלוש אותו סכום בדיוק ללא שינוי.
משכך, איננו מקבלים את טענת הנתבעים בתצהירם לפיה, יש לראות בחתימתו של התובע על דוחות הנוכחות כאישור בזמן אמת לקיזוז שעת הפסקה. מדוחות הנוכחות לא ניתן ללמוד כי הנתבעת ניכתה שעת הפסקה, לפיכך, אנו דוחים את טענת הנתבעים בעניין זה.
ד. בתלושי השכר אין ביטוי כספי לשעת ההפסקה שהנתבעת ניכתה.
גם בתלושי השכר אין עדות לכך שהנתבעת ניכתה שעת הפסקה ביום. כאמור, בתלושי השכר שולם לתובע גמול שעות נוספות בגין מספר שעות הנמוך ממספר השעות הנוספות שביצע ללא כל הסבר.
אשר על כן, אנו קובעים כי הנתבעת ניכתה משכרו של התובע חצי שעת הפסקה נוספת מדי יום שלא כדין.
מאחר שקבענו דרך לחישוב גמול השעות הנוספות, כפי שפירטנו לעיל, הרי שברכיב תביעה זה (חצי שעת ההפסקה הנוספת) יש לחשב רק את ערך חצי
--- סוף עמוד 33 ---
שעת העבודה בערך 100%. לפיכך אנו מורים לב"כ התובע להגיש חישוב, ערוך בטבלה כדלקמן:
חודש (מינואר 2017 ואילך)
כמות השעות שנוכו בגין חצי שעת הפסקה נוספת
כפול ערך שעה 49 ₪
ב"כ התובע יגיש טבלה זו תוך 21 ימים מיום מתן פסק דין חלקי זה. ב"כ הנתבעים יוכל להגיש תגובתו לחישוב חברו תוך 21 ימים שלאחר מכן.