משדחינו את טענת הנתבעים שהבונוסים שולמו לתובע בכפוף לעמידה ביעדים שנקבעו אנו דוחים את טענת הקיזוז בעניין זה. הוכח לפנינו, כי הבונוסים ששולמו לתובע מדי חודש היו רכיבים פיקטיביים וכי יש לראותם כחלק מהשכר הרגיל של התובע, כפי שהוא בעצמו הבהיר לנתבעת בשני המכתבים ששלח לה בעניין זה בתקופת עבודתו אצלה.
נציין עוד כי הנתבעים לא פנו לתובע מעולם בדרישה להשלים מכסת שעות (לא הוצגה לפנינו פניה כזו ואף לא נטענה כי נעשתה פניה כזו). במכתבם מיום 24.12.18 שפורטו בו חישוביהם לצורך גמר חשבון הם לא העלו טענה כלשהי בדבר "חוב" שנוצר בשל אי השלמת 240 שעות עבודה חודשיות. כך עולה כי טענה זו לא היתה חלק מהסיכום בין הצדדים, ונראה כי הועלתה לצורכי תביעה זו.
סיכום עד כאן:
בפסק דין חלקי זה אנו מחייבים את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים: 200,508 ₪
הפרשות לפנסיה: 29,653 ₪
פיצויי הלנת שכר: 10,000 ₪
תוספת ותק:1,664 ₪
דמי חופשה: 22,173 ₪
פיצוי בגין עוגמת נפש: 20,000 ₪
פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד: 5,000 ₪
--- סוף עמוד 51 ---
פיצוי בגין תלושי שכר פיקטיביים: 15,000 ₪
סה"כ 304,998 ₪.
מועד התשלום ואופן ביצועו ייקבעו בפסק הדין הסופי.
על ב"כ הצדדים לנהוג כפי שפירטנו בסעיפים 38 ו-39 לעיל ובמועדים שנקבעו שם.
פסק דין סופי יינתן בהתאם, לאחר הגשת חישובי הצדדים.
הודעות הצדדים וחישוביהם יועברו לעיון המותב עם הגשתם.
ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"א, (30 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
בועז גולדברג, שופט
מר חיים מויסי
נציג ציבור (עובדים)