אשר על כן, ומבלי לנקוט עמדה באשר לחוות הדעת של חברתי לגופה, לו דעתי הייתה נשמעת היינו דוחים בקשה זו על הסף.
ש ו פ ט
השופט ע' גרוסקופף:
אני מסכים לפסק דינה של חברתי, השופטת דפנה ברק-ארז, הן בכל הנוגע לשאלה הדיונית, לגביה חלק עליה חברי השופט מני מזוז, הן בכל הנוגע לדיון לגופו של ערעור, לגביו נמנע חברי מלהביע עמדה.
לאור עמדתו של חברי בשאלה הדיונית אבקש להוסיף אך זאת: אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור, בין אם בגלגול שני ובין אם בגלגול שלישי, מהוות סכרים שנועדו להגן על בית משפט זה מפני הצפה בהליכים שהמחוקק לא ראה מקום להעניק לגביהם ערעור בזכות. על חשיבות הצבת הסכרים הללו אין חולק. ואולם, אינני סבור כי ראוי שנעצבם באופן המגביל את סמכותו של בית המשפט להיענות לבקשת רשות ערעור, באותם מקרים בהם הוא סבור כי קיימת הצדקה לעשות כן על מנת להעמיד הלכה על מכונה. חברי, השופט מזוז, צודק בכך שקביעותיו של בית המשפט קמא בסוגיות שנדונו על ידי חברתי, השופטת ברק-ארז, אינן דרושות לצורך הכרעה בסכסוך הקונקרטי שלפנינו. ואולם, בשונה מבתי משפט אחרים, תפקידו של
--- סוף עמוד 32 ---
בית משפט זה איננו רק להכריע בסכסוך המונח לפניו, אלא גם לקבוע הלכות המחייבות את כל בתי המשפט (ראו סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה). חברתי, השופטת ברק-ארז, סבורה, בצדק לדעתי, כי הסוגיות לגביהן הביע בית המשפט קמא עמדה ראשונית הן בעלות חשיבות מעשית, וכי המקרה שלפנינו מהווה הזדמנות ראויה לדון בהן. משמצאתי כי גם עמדתה לגופו של עניין מקובלת עלי, לא ראיתי טעם שלא להצטרף לפסק דינה.
ש ו פ ט
הוחלט ברוב דעות כאמור בפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז, כנגד דעתו החולקת של השופט מ' מזוז.
ניתן היום, י"ח באדר ב התשע"ט (25.3.2019).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט