בבית המשפט העליון
רע"א 2575/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשים:
1. שרון יעקבסון
2. מרדכי יעקבסון
נ ג ד
המשיבים:
1. אסתר לוין
2. יונה לוין
3. שושנה גולדשטיין (פורמאלי)
4. קולצמן אילן (פורמאלי)
5. עופר רימון (פורמאלי)
6. לחוד נוהא (פורמאלי)
7. רפאל ונציאן (פורמאלי)
8. ארבל גילה (פורמאלי)
צד קשור:
היועץ המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.2.2018 בעש"א 70390-01-18 [פורסם בנבו] שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רניאל
בשם המבקשים:
עו"ד אהרן פוגל
בשם המשיבות 2-1:
עו"ד אברהם תירוש
בשם היועץ המשפטי לממשלה:
עו"ד אביעד אמרוסי
פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1. מהו היקף ההוראות שהמפקח על רישום מקרקעין מוסמך לתת בכל הנוגע לרכוש המשותף בבית משותף המוגדר כ"בית מורכב"? האם הוא מוסמך להורות על הצמדת חלקים מהרכוש המשותף למבנים או אגפים בבית המורכב, או שמא הוא מוסמך להורות אך על הפרדת ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף בבית המורכב? שאלה זו נדרשה להכרעתנו לאחר שהתגלעה בעניין מחלוקת בין הצדדים, כולם בעלי דירות ושכנים המתגוררים באותו בית משותף.
2. השאלה האמורה התעוררה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.2.2018 (ע"א 70390-01-18, [פורסם בנבו] השופט מ' רניאל), שדחה ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה מיום 11.12.2017 (תיק 8/654/2016) [פורסם בנבו]. כבר בפתח הדברים יצוין כי ראיתי מקום לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, מאחר שהבקשה אכן מעוררת שאלה עקרונית ביחס לפרשנותו של סעיף 59 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין או החוק), אשר טרם נדונה בבית משפט זה. בהתאם לכך, המבקשים יכונו להלן המערערים.
ההסדר הסטטוטורי: סעיף 59 לחוק המקרקעין
--- סוף עמוד 5 ---
3. המחלוקת בין הצדדים נסבה על פרשנותו של סעיף 59 לחוק המקרקעין, שעניינו ב"בית מורכב" – בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים. ראוי אפוא להציג כבר עתה את הסעיף בנוסחו המלא:
"(א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים (להלן - בית מורכב) ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף.
(ב) באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) אם נוכח שנסיבות הענין מצדיקות לעשות כן; הורה המפקח כאמור, יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחול עליהם סעיף קטן (א).
(ג) אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות החוק החלות על הרכוש המשותף בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו".
4. באופן יותר ספציפי, השאלה הניצבת במוקד הדיון נסבה על היקף סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין (להלן: המפקח או המפקחת, לפי העניין) לפי סעיף 59(ב) לחוק. דהיינו, באותן נסיבות שבהן בעלי הדירות בבית המורכב לא קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, או חלק ממנו, יהיה מוצמד לחלק מהדירות או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים. השאלה היא האם המפקח מוסמך להורות, בהתקיים נסיבות כאמור, על הצמדת חלקים מהרכוש המשותף למבנים או לאגפים בבית המורכב, לכל דבר ועניין, או שסמכותו מוגבלת רק להוראה על הפרדת ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף. על רקע זה, אפנה להצגת עובדות המקרה שבפנינו.