34. מכוח הסמכות שניתנה לו בסעיפים 12 ו-59 לחוק הבזק, התקין שר התקשורת את תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), תשמ"ה-1985, אשר קבעו בתקנה 16, כי כתנאי מוקדם למתן שירות בזק למבקש השירות, רשאית המשיבה לדרוש מהמבקש להקצות לה מקום מתאים להתקנת מתקן בזק הנדרש למתן השירות, בחצרי המבקש או ברכוש המשותף, וכי היא רשאית לעשות שימוש במקום שהוקצה לשם מתן שירות גם למבקשים אחרים, כמצוטט להלן:
"16. אם לדעת החברה, מחייב מתן שירות בזק למבקש התקנת מיתקן בזק לתמסורת או למיתוג הודעות בזק בחצרים של המבקש, או בחצרים משותפים למבקש ולאחרים או ברכוש משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, רשאית החברה לדרוש מהמבקש, כתנאי מוקדם למתן שירות הבזק המבוקש, להקצות לחברה בחצרים כאמור או ברכוש כאמור מקום מתאים להתקנת המיתקן; החברה בלבד תהא רשאית
--- סוף עמוד 14 ---
לעשות שימוש באותו מקום למטרות האמורות והיא תהא רשאית לתת שירות, באמצעות מיתקן הבזק שהותקן במקום, גם למבקשים אחרים".
35. אם כן, גם חוק הבזק העניק לבעל רישיון סמכות כניסה למקרקעין פרטיים לשם הקמת תשתיות תקשורת, מבלי שנדרשה הסכמה של בעל המקרקעין, תוך שהוקנתה לבעל מקרקעין או למחזיק מקרקעין הרואה עצמו נפגע זכות ערעור לבית משפט השלום. לבית המשפט ניתנה הסמכות לאשר את השימוש, לבטלו, לשנותו, להתנותו בתנאים או ליתן "כל סעד שבית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתתו". החוק לא קבע חובת תשלום דמי שימוש בגין שימוש במקרקעין פרטיים להתקנת תשתיות תקשורת.
36. אעיר כי בתיקון 4 לחוק הבזק מיום 13.8.86 הוסף ס' 6כט לחוק, המתייחס לשידורי כבלים, אשר קבע כי הנחת "רשת כבלים" במקרקעין פרטיים טעונה הסכמת בעלי מקרקעין פרטיים. כפי שנראה, הוראות אלה הורחבו בהמשך גם לרשת תקשורת שאינה רשת כבלים.
חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982
37. ביום 9.8.2001 נכנס לתוקפו חוק הבזק (תיקון מס' 25), תשס"א-2001 [להלן- תיקון 25], בגדרו שונה שמו של חוק הבזק לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 [להלן: חוק התקשורת]. במסגרת תיקון זה הוסבה רשת הכבלים הקיימת ל"רשת בזק ציבורית" באופן שזו תשמש הן לשירותי בזק והן לשידורים. בהמשך לכך הואחדו ההסדרים לגבי סמכויות הכניסה למקרקעין בכל המתייחס לבעל רישיון כללי ובעל זיכיון לשירותי כבלים, תוך שנעשתה הבחנה בין מקרקעין ציבוריים למקרקעין פרטיים (ור' המבוא לה"ח הבזק (תיקון מס' 25), ה"ח 2945 מיום 11.12.00).