ובסעיף 25 שם: "אילו רצתה המבקשת הגנה מילולית לסימן 'מסרים מהיקום' היה עליה לבקש לרשום סימן זה בצורה מילולית, אולם אז הייתה נתקלת לטעמי, בסירוב, שכן מדובר בסימן מתאר".
וכן בסעיף 32 שם: "לא מצאתי כי בעלת הסימן הביאה ראיות לכך שהצרוף 'מסרים מהיקום' רכש אופי מבחין והוא מזוהה עמה, או כי מבקש המחיקה מעוניין להיבנות ממוניטין שרכשה בסימן".
בשורה התחתונה של החלטתו, דחה רשם סימני המסחר את בקשתו של הנתבע למחיקת סימן המסחר הרשום במתכונת בה נרשם כולל שמה של התובעת והשרטוט הגרפי אך קיבל את עמדתו המהותית כי הצרוף "מסרים מהיקום" הוא סימן מתאר.
26. מהחלטתו זו של רשם סימני המסחר עולה, כי עצם העובדה שנרשם סימן מסחר לזכותה של התובעת אינו מועיל לה לתובענה הנוכחית. אומנם המילים "מסרים מהיקום" כלולות בסימן המסחר שלה, אולם אין הן ניצבות לבדן. נלווה אליהן שמה המלא של התובעת וכן שרטוט גרפי. כל שלושת המרכיבים הללו יחדיו מהווים את סימן המסחר הרשום, שעה שהרשם ציין מפורשות בהחלטתו צמד המילים "מסרים מהיקום" לבדו, לא היה מקבל גושפנקא של סימן מסחר רשום.
27. אכן, בספרו של המלומד עו"ד עמיר פרידמן "סימני מסחר" מהדורה שלישית התש"ע-2010
כרך א', עמ' 78 נאמר: "פקודת סימני המסחר קובעת שסימן מסחר יכול להיות מורכב גם משילוב של מרכיבים. סימן המורכב משילוב של מספר מרכיבים יפול על פי רוב לקטגוריה של סימנים הקשורים לרישום מבלי להוכיח את אופיים המבחין, שכן סימן כזה ייתפס, בדרך כלל, כבעל חזות ייחודית ומקורית". ובהמשך שם בעמ' 79: "...סימן המשלב מספר מרכיבים יקנה לבעל הסימן הגנה במתכונת שבה נרשם בלבד".
28. דומה, כי החלטתו של רשם סימני המסחר מעמידה את שני הצדדים במידה מסוימת במעמד שווה לצורך ענייננו. מחד גיסא, סימן המסחר הרשום של התובעת לא בוטל ונשאר על כנו. מאידך גיסא, הרשם הבהיר את עמדתו כי סימן המסחר הרשום של התובעת אינו מתייחס אך ורק לצמד המילים "מסרים מהיקום" אלא הוא כולל שלושה רכיבים שלובים זה בזה, שמה של התובעת איילת רונה טל, המילים "מסרים מהיקום" והשרטוט הגרפי.
השאלות המצריכות הכרעה:
29. לאחר שכל זאת נאמר יש לפנות אל מלאכת ההכרעה.
השאלות המצריכות הכרעה הן כדלקמן:
א. סימן המסחר הרשום ומשמעותו.
ב. גניבת עין, האומנם?
ג. עשיית עושר ולא במשפט, האומנם?
ד. הסעדים.
אבחן את השאלות אחת לאחת.
סימן המסחר הרשום:
30. לדיני סימני המסחר תכלית כפולה: מצד אחד, הגנה על הצרכן מפני טעות בזיהוי המוצר ורכישת מוצר שונה מכפי שהתכוון; ומצד שני, הגנה על המוניטין של היצרן ועל קניינו בסימן המסחר (פסק דינו של כב' המשנה לנשיא דאז השופט ריבלין (פסק הדין העיקרי ניתן על ידי כב' השופטת (כתוארה אז) חיות בע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' יאסין, פסקה (נבו 27.8.2012) (להלן: "עניין אדידס").