96. מעדותו של מר פלג עלה כי מוחמד סלטי עודכן דרך קבע, גם על ידו, גם ע"י מר נתן שטרית וגם ע"י מר דניאל מרדכי מחברת דניה סיבוס, במועדי התשלום אשר התקבלו מהמזמין ומהקבלן הראשי (ר' ע' 77 ש' 9-10 לפרוטוקול הדיון).
97. יתרה מכך, מקום בו מנוליד היא חברה ותיקה עם הנהלת חשבונות מסודרת, לא היה פשוט יותר מלהציג את אותם נתונים, מתוך ספרי החשבונות של החברה, מהם ניתן היה ללמוד על מועדי והיקף קבלת הכספים מדניה סיבוס, בהתייחס לעבודות החשמל בפרויקט. אי הצגתם של נתונים אלו, זועק.
98. ויודגש, גם נציגה של מנוליד, מר פלג העיד כי ניתן היה לברר מתי קיבלה מנוליד כספים וכמה, באמצעות בדיקת חשבון הבנק של החברה, השיקים, או הפקת החשבוניות ע"י מחלקת הנהלת החשבונות של החברה. עובדתית, דבר מאלו לא נעשה. (ע' 63 ש' 5-7 לפרוטוקול הדיון).
עת נשאל מר פלג במסגרתה חקירתו הנגדית מדוע לא הוצגו אותם נתונים טען כי לא פעל להבאת ראיות בנושא, מאחר ולא ידע כי על כך נסובה המחלוקת בין הצדדים;
--- סוף עמוד 22 ---
אני מוצאת טענה זו כתמוהה ואף בלתי סבירה בהתחשב בטענות הנתבעים בהליך (ר' לדוגמא ע' 64 ש' 11-15 לפרוטוקול הדיון).
ויודגש, לא היה בהיעדר הצגתן של ראיות באשר למועדי קבלת התמורה על ידי מנוליד מדניה סיבוס והיקפה לבדו, כדי להביא למסקנה כי תשלומים אלו בהכרח התקבלו.
עם זאת, היה בצירופה של עובדה זו ליתר הראיות שפורטו לעיל לרבות חוסר התאימות בין הגרסאות לראיות, כדי להצביע על כך שמנוליד אכן קיבלה כספים מדניה סיבוס, והיא בחרה, מטעמיה היא, שלא להעבירם לידי סלטי.
בכך – הפרה מנוליד את התחייבויותיה החוזיות כלפי סלטי.
99. בהינתן ההכרעה העובדתית דלעיל, נדרשתי להוסיף ולבחון את משמעותה, או ליתר דיוק השלכותיה על חיובה של סלטי להוסיף ולבצע את העבודה בפרויקט, וזכאותה של מנוליד (על אף ההפרה) להוסיף ולדרוש את סילוק ידה של סלטי מהפרויקט מכוח הוראת סעיף ס' 32.א.1 להסכם ארנה.
100. לטענת מנוליד, מקום בו מקנה לה הסכם ארנה את הזכות לבטל את ההתקשרות במקרה של הפסקת ביצוע העבודות על ידי סלטי, והוכח כי סלטי בחר לבצע את אותן הפסקות עבודה – שמורה הייתה לה הזכות לנהוג כפי שנהגה בפועל.
לעניין זה יש ליתן את הדעת, בין היתר, לעובדה כי זכאותה של מנוליד לביטול ההתקשרות עקב הפסקות עבודה, לא סויגה ולא הותנתה בהתרחשותו של אירוע זה או אחר.