--- סוף עמוד 34 ---
להבנות דומות גם מולה. במסגרת זו הוסכם בין מנוליד לסלטי, בשלב ראשון, כי ככל שיוסכם על תשלום פאושלי הוא יעמוד על סך של 4,000,000 ₪, כולל חריגים.
בהמשך, סלטי חזרה בה מהסכמתה זו (ר' ס' 51-59 וכן נספחים 25 ו- 26 לתצהיר מר שטרית ועדותו בע' 32 ש' 31-36).
המגעים בין הצדדים נמשכו, ולבסוף הושגה הסכמה עקרונית על פיה, ככל שתושג הסכמת דניה סיבוס למעבר לתשלום על בסיס פאושלי, תקבל גם סלטי תמורה על בסיס פאושלי, ובסכום כולל של 4,300,000 ₪.
הסכמה עקרונית זו, הועלתה ע"י מר שטרית על הכתב, והמסמך נחתם ע"י מר מוחמד סלטי בלבד, שקיבל לידיו עותק, תוך שהמקור נותר בידיה של מנוליד (ר' ת/1).
מר שטרית טען במסגרת חקירתו הנגדית כי המדובר בהסכמה עקרונית, אשר כניסתה לתוקף הותנתה בשני תנאים, אשר לא התקיימו: הסכמה על תמורה פאושלית בגין שלב ב' במישור היחסים שבין דניה סיבוס לבין מנוליד, וקבלת הסכמתה של הנהלת מנוליד.
לבסוף נטען על ידי מר שטרית כי מסמך העקרונות, לא נחתם על ידי מנוליד או נציג כלשהו מטעמה, לרבות מר יוני ברוקר, אשר כלל לא נכח בפגישה ולא היה מוסמך לקבל החלטות מסוג זה בפרויקט (ס' 65 לתצהירו).
152. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומכלול הראיות שהוצגו במסגרת ההליך, באתי לכלל מסקנה על פיה, לא הרימו הנתבעים את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי אכן שונו בפועל ההסכמות בין הצדדים, לעניין תשלום התמורה בגין שלב ב', תוך הפיכת הבסיס לתשלום לפאושלי בהיקף של 4,300,000 ₪, ומן העבר השני, להתרשמותי הבלתי אמצעית, הייתה התנהלותה של מנוליד בכל הנוגע להגעת הצדדים להסכמות לעניין בסיס התשלום, עמומה במתכוון, והיה בה כדי לעורר חוסר נוחות רבה.
153. אין חולק כי המסמך אשר הוצג ע"י סלטי, נספח 5 לתצהירו של מר מוחמד סלטי, הוא העתק צילומי של המסמך המקורי אשר נותר בידיה של מנוליד (ר' גם ס' 73 לתצהירו ועדותו בעמוד 132 שורות 9-12 לפרוטוקול הדיון).
על המסמך המקורי (ת/1) לא מופיע הכיתוב: "יוני ברוקר סמנכ"ל אלקטרומכניקה מנוליד חירות מערכות בע"מ", ואף לא חתימתו של מר ברוקר, בכתב יד.
מר יוני ברוקר העיד, כי הוא לא נכח בפגישה במסגרתה נערך המסמך, לא חתם עליו, וכי חתימתו על גבי המסמך זויפה (ר' ס' 1 ו-2 לתצהירו ועדותו בעמוד 43 ש' 20, בעמוד 46 ש' 27 ובעמוד 47 שורה 2 לפרוטוקול הדיון).
לחיזוק טענה זו צירפה מנוליד חוות דעת של מומחה מטעמה, מר אבנר רוזנגרטן, מהמכון למדע פורנזי, ממנה עלה כי חתימתו של מר יוני ברוקר הוספה למסמך בדרך של הרכבה צילומית (כן ר' עדותו של מר רוזנגרטן בעמודים 36-37 לפרוטוקול הדיון).