--- סוף עמוד 35 ---
לעניין זה, אבהיר כי לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעים בדבר קיומה של סתירה בין עדותו של מר יוני ברוקר, לפיה חתימתו זויפה, לבין מסקנת המומחה לפיה החתימה הוספה למסמך בדרך של הרכבה צילומית, שהרי הרכבה צילומית, כמוה כזיוף. בין אם מדובר בהוספת חותמת וחתימה, ע"י מאן דהוא, ובין אם מדובר בהוספתם באמצעות הרכבה צילומית, כנטען ע"י המומחה, מדובר בזיוף, וברי כי ככל ואכן מדובר בזיוף, מר ברוקר לא בהכרח יכול לדעת באיזו דרך בוצע הזיוף הנטען.
בניגוד לנטען על ידי הנתבעים, לא מצאתי כי חקירתו הנגדית של מר ברוקר בסוגיה זו הייתה מבולבלת או לא עקבית. נהפוך הוא. מר ברוקר עמד בתוקף על גרסתו על פיה, הוא עצמו לא חתם על המסמך הנחזה לשאת את חתימתו.
אין בעובדה שעלתה בחקירה הנגדית, ועל פיה למר ברוקר מספר חתימות שונות בהן הוא נהג להשתמש, כמו גם בטענה כי החתימה על גבי ת/1 הוספה באמצעות חותמת גומי, כדי לפגוע באמינות גרסתו.
154. הנתבעים מצדם בחרו שלא להגיש חוות דעת נגדית, והנקוב בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, לא הופרך.
זאת ועוד; מנוסח המסמך עצמו עולה, כי כניסתו לתוקף, הוכפפה להסכמים אשר נחתמו עם סלטי עד לאותו מועד, כמו גם קבלת הסכמתה של הנהלת מנוליד. לעניין זה, של אותה הסכמה של הנהלת מנוליד, לא צורפה על ידי סלטי ראייה כלשהי.
155. אני ערה לטענה על פיה גם על גבי התוספת השנייה של הסכם ארנה לא הוספה חתימה של נציג מטעם מנוליד, אלא אך חותמת של החברה. עם זאת, התוספת השנייה, צורפה להסכם כחלק בלתי נפרד הימנו. בנוסף, עובדתית, לא הייתה ביחס לתוקפה של תוספת זו, כל מחלוקת בין הצדדים.
156. באשר להיות ההסכמות כפופות להסכמים הקודמים בין הצדדים, טען מר שטרית בתצהירו כי כוונת הצדדים הייתה כי כניסתו של מסמך זה לתוקף תוכפף להסכמת דניה סיבוס לביצוע התשלום, כתשלום פאושלי. (ס' 64.1 לתצהיר מר שטרית).
לא מצאתי לקבל טענה זו, עת כי היא אינה עולה במפורש מהמסמך, ולא ניתן לראותה כחלק מובנה מהסכמות הצדדים. הצדדים הכפיפו את ההסכמה נשוא נספח 5, להסכמות קודמות ביניהם, ולא להסכמה או אי הסכמה עם מזמין העבודה.
157. בהינתן הנקוב, בהעדר ראייה לעניין חתימתה של חב' מנוליד על המסמך הפאושלי, ביקשתי להוסיף ולבחון האם ניתן היה ללמוד מהעדויות והראיות הנוספות, על קיומה של הסכמה בפועל בין הצדדים, כי תשלום התמורה בגין שלב ב', ייעשה על בסיס פאושלי.