193. אין בקביעה על פיה: "התנאים וההסכמות שסוכמו לגבי שלב א' יחולו במלואן גם על שלב ב'" (ס' 10 לתוספת השנייה), כדי למנוע את חיובה של סלטי בתשלום עבור הבדיקות, שכן הפטור שניתן לכך, במסגרת שלב א', נבע, באופן ישיר, מהפיכת ההסכם לפאושלי, מה שאינו רלוונטי, לגבי שלב ב'.
194. בשולי פרק זה אציין כי אני ערה לעובדה על פיה במסגרת פרויקט בית לוינשטיין, לא בוצע קיזוז כלשהו בגין ביצוע בדיקות. עם זאת, בעובדה זו כשלעצמה, אין כדי לשלול את אפשרות ביצוע הקיזוז, מקום בו קיימת הוראה חוזית מפורשת המאפשרת את ביצוע אותו קיזוז.
195. בהינתן כל אלו, אני מורה כי מנוליד רשאית לקזז סך של 16,575 ₪ בגין ביצוע בדיקות.
ח. סעיף 11 – קיזוז בגין ביטוח (1%) בגין עבודות שלב ב' וחריגים - 27,624.5 ₪
196. ס' 28 להסכם ארנה קובע את חובתו של הקבלן, לקיים ביטוחים שונים, כאשר במסגרת ס"ק ה' נקבע כי ככל שהקבלן לא יעמוד בחובתו בעניין זה, תהא החברה רשאית לבצע את הביטוחים עבור קבלן המשנה על חשבונו, ולנכות את הסכומים הנדרשים לצורך כך מן הסכומים המגיעים ממנה לקבלן.
197. לא נטען ולא הוכח, כי סלטי לא ערכה את הביטוחים הנדרשים, ומכאן שלא ברור הבסיס לחיובה של סלטי בסכום המבוקש. עוד לא הוכח בסיס ודרך חישוב החיוב על ידי מנוליד.
198. בנסיבות אלו, נדחות טענותיה של מנוליד באפשר לחיוב סלטי בסכום זה.
ט. סעיפים 13-17 – הפחתת תשלומים לספקים בסך כולל של 4,113,343 ₪
199. סכומים אלה אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים.
--- סוף עמוד 44 ---
י. סעיף 18 – תשלום בגין מכולות – סך של 50,400 ₪ (על פי חישוב של 2 מכולות בעלות של 700 ₪ לחודש בהתייחס לכל תקופת ההסכם של 3 שנים).
200. בגוף הסכם ארנה, לא אותרה התייחסות פרטנית לסוגיית החיוב בתשלום עבור מכולות.
201. במסגרת ס' 15ג' להסכם ארנה נקבע כדלהלן: "במידה וקבלן המשנה ישתמש בחומרים, כלים ציוד או כל פריט אחר של החברה, תחייב החברה את קבלן המשנה בשווי השימוש בהתאם לקביעת החברה..."
עוד נקבע כי החברה תהא זכאית לגבות את הסכומים המגיעים לה באמצעות קיזוז מחשבון קבלני המשנה.
202. עם זאת, במסגרת המעבר להסכם פאושלי, נחתמה התוספת השנייה להסכם ארנה, כאשר המגמה העולה ממנה היא לא לחייב את הקבלן בהוצאות שקדמו למועד חתימת התוספת השנייה (ס' 4 לתוספת השנייה).