עולה אפוא מהדברים כי התובע לא התכוון מלכתחילה, עובר לתחילת ההתקשרות, ליתן שירותים לנתבעת באופן אישי אלא באמצעות העסק שניהל והפעיל עובדים נוספים מלבדו. שאלמלא כן לא היה מוצא לנכון להבהיר במסגרת טיוטת ההסכם כי שירותי הניהול ינתנו על ידי F.I.C., קרי – ע"י עסק המעסיק מספר עובדים ונותן שירותי ניהול לגורמים שונים.
מכאן, שעל התובע היה לסתור את החזקה שיצר מסמך זה לפיה, חרף הצהרת הכוונות כפי שמצאה ביטויה בטיוטת ההסכם הרי שבפועל ניתנו שירותי ניהול לנתבעת על ידו באופן בלעדי.
--- סוף עמוד 5 ---
ערים אנו כמובן לגירסתו של התובע לפיה, על אף ש- F.I.C.עסקה במתן שירותי ניהול ללקחות שונים באמצעות עובדיה השונים, הרי שבמקרה של הנתבעת דווקא פעלה F.I.C. באופן שונה. עת שנתנה שירותי ניהול רק באמצעות התובע.
גירסה זו נראית בלתי הגיונית ומכאן גם בלתי משכנעת. הן בשים לב לאופן בו ניסח התובע את טיוטת הסכם ההתקשרות נספח א' לתצהירו, תוך הטעמת העובדה כי שירותי הניהול ינתנו באמצעות F.I.C. והן מהטעם שהתובע לא סיפק לבית הדין הסבר הגיוני מדוע התנהלה F.I.C במסגרת התקשרותה עם הנתבעת באופן שונה מזה בו התנהלה מול גורמים עסקיים אחרים, להם נתנה כאמור שירותי ניהול באמצעות עובדיה השונים. מה גם שלא נטען ולא הוכח ע"י התובע כי הנתבעת הפנתה אי פעם דרישה ל- F.I.C. כי שירותי הניהול ינתנו על ידי התובע בלבד.
12. זאת ועוד אחרת, העובדה שהתובע מצא לנכון להבהיר לגב' שמיר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים בחודש דצמבר 2004 כי הוא רואה עצמו כקבלן עצמאי שאינו זכאי לזכויות של "עובד", כמו גם העובדה כי הוא לא העלה כל דרישה עובר לסיום ההתקשרות לקבלת זכויות של עובד - תומכת במסקנה כי שירותי הניהול ניתנו ע"י העסק שהפעיל על מכלול עובדיו ולא - על ידו בלבד. זאת אף בשים לב לכך שמדובר בתובע שהינו כלכלן במקצועו האמון על נושא ניהול חברות ומתן יעוץ כלכלי לרבות, יעוץ הנוגע לתגמול העובדים. מכאן שיש להניח כי שעה שמסר התובע לגב' שמיר כי F.I.C. הינה כקבלן וכן כי שירותיו הנאמנים ניתנים לנתבעת במסגרת התקשרות שבין קבלן למזמין הרי שהיתה לו כנראה סיבה מוצקה ומבוססת למסור זאת והיא – כי שירותי הניהול שניתנו לנתבעת, אמורים היו להינתן ואף ניתנו בפועל באמצעות עסק שהפעיל. עסק שהעסיק עובדים נוספים ונתן שירותיו לגורמים נוספים (לעניין הטיפול של F.I.C. בנושא תגמול לעובדי הנתבעת ר' סעיף י' לנספח א' לכתב התביעה).