בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו
בפני: כב' השופטת נטע רות
נ.צ. גב' יהודית ארבל
נ.צ. מר יגאל פלטאו
עב 003028/05
27/06/2007
בעניין:
עודד כהן
ע"י ב"כ עוה"ד
בנק רוני
התובע
נ ג ד
"תפוח" טכנולוגיות טבעיות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד
אפיק דורון
הנתבעת
פסק - דין
בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה בגינם, שלושה חודשי הודעה מוקדמת מכוח הסכם נטען, פיצויי הלנת שכר חודש 12/04 ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
א. רקע כללי
1. הנתבעת הינה חברה העוסקת ביצוא, יבוא והפצה של חומרי קוסמטיקה וחומרי ריפוי. מניותיה של הנתבעת הוחזקו עד לחודש דצמבר 2004 על ידי שני בעלי מניות והם: גב' מוריאל בורנשטיין ומר קובי שמיר (ר' תדפיס רשם החברות נספח ה' לכתב ההגנה). בחודש דצמבר 2004 נרכשו מניותיה של גב' בורנשטיין על ידי מר קובי שמיר (להלן: "מר שמיר") כאשר בת זוגתו הגב' מיכל שמיר החלה לשמש מחודש דצמבר 2004 ואילך כמנכ"ל הנתבעת (ר' סעיפים 1 ו-8 לתצהיר התובע).
2. התובע כלכלן ובעל השכלה במינהל עסקים ובסטטיסטיקה, מפעיל עסק משפחתי בשם אפ.אי.סי. אינטרנשיונל (להלן: "אף.איי.סי." או "F.I.C.") העוסק במתן שרותי סחר בתחום הכימיכלים ורכיבי המזון. במסגרת עסק זה ניתנו ע"י אף.איי.סי. שירותים לעסקים שונים בתחום הסחר (ר' עמ' 5 לפרוטוקול עדותו של התובע ש' 1-7 וכן בש' 16-17; עמ' 6 לפרוטוקול בש' 4).
--- סוף עמוד 1 ---
אף. איי.סי. העסיקה בתקופה הרלוונטית לתביעה 4 עובדים ובכללם גם התובע. אין חולק על כך כי במסגרת השירותים שהעניקה אף.איי.סי. לעסקים אחרים פעלו מטעמה עובדים שונים מלבד התובע (ר' עמ' 5 לפרוטוקול ש'1-2 וש' 9-12).
3. במהלך שנת 99', עלו היחסים בין בעלי המניות של הנתבעת (מר שמיר ומר שמיר בשמה של גב' בורנשטיין) על שרטון. מצב דברים שהוביל לחיפוש אחר גורם שיתן שירותי ניהול כללי לנתבעת.
לצורך כך, אותרה אף.איי.סי. אשר סיפקה לנתבעת שירותי ניהול עבור תשלום שניתן כנגד חשבוניות שעל גביהן נרשם שם העוסק המורשה: "עודד כהן" ולצידוF.I.C.” international Food ingredients and chemicals”. ברישומי הנתבעת צויין כי התשלומים שניתנו לתובע, כנגד חשבוניות, היו בגין דמי ניהול, שכ"ט או ייעוץ (נספח ג' לתצהיר מר שמיר). זה המקום לציין כי התובע, אשר התבקש ליתן שירותי ניהול לנתבעת, עמד בקשרים עסקיים עם בן זוגה של הגב' בורנשטיין. שכן, הוא החזיק במניות יחד עם מר בורנשטיין בחברה אחרת בשם "ראד טכנולוגיות טבעיות בע"מ", שנוהלה באמצעות עובדיה של F.I.C. (ר' סעיף 28 לתצהיר התובע).
4. מהחשבוניות שהציג התובע עולה, כי דמי הניהול ששולמו ל- F.I.C. בתוספת מע"מ, עמדו על סך של כ- 12,000 ₪ (ר' נספחי ג' לכתב התביעה).
5. מהראיות עולה עוד כי לתובע לא הוקצה חדר במשרדיה של הנתבעת וכי הוא לא נהג לפקוד את משרדי הנתבעת באופן סדיר. זאת שעה שבין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לתכיפות ביקוריו במשרדי הנתבעת (ר' סעיף 4.4.8 לתצהיר מר יעקב שמיר וסעיף 3-4 לתצהיר התובע).
6. במהלך המו"מ לרכישת מניות הנתבעת ע"י מר שמיר, ביום 16.12.04, פנתה אל התובע הגב' מיכל שמיר (רעייתו של מר קובי שמיר ומי שכיהנה כמנכ"ל הנתבעת לאחר הפסקת ההתקשרות עם התובע) באמצעות הדואר האלקטרוני. זאת, על מנת לברר את עמדתו ביחס למעמדו בנתבעת (כקבלן עצמאי או כ"עובד"), כמו גם את מעמדם של מתקשרים נוספים עם הנתבעת. במענה לפניה זו, כשאת תשובותיו שזר בשאלות שהפנתה הגב' שמיר, הגדיר התובע באופן חד משמעי את היחסים שבינו לבין הנתבעת כיחסים שבין קבלן עצמאי לבין מקבל שירותים ובלשון התכתובת לאמור:
"[הגב' שמיר]: עודד [התובע] שלום,
כהמשך למייל ממך, אני מבינה מהאמור כי הנך מועסק כקבלן עצמאי והנך מקבל את שכרך (לרבות כל ההטבות שהיית מקבל אילו היית מוגדר כעובד החברה ולא כקבלן עצמאי) כנגד חשבונית מס.
--- סוף עמוד 2 ---
[התובע]: אכן כך.
[הגב' שמיר]: האם קיימות הטבות כלשהן או מרכיבי שכר כלשהם אחרים?
[התובע]: לא, פרט לזכאות לשלושה חודשי שכר כפיצויים [התובע כיוון בעניין זה לשלושה חודשי הודעה מראש (ר' סעיף ט' לנספח א' לתצהיר התובע)].
[הגב' שמיר]: כמו כן, האם תוכל בבקשה להעביר אלי רשימה קצרה הכוללת את כל אחד מבעלי התפקידים בחברה, תפקידו, מעמדו (עובד או קבלן, אם יש בעלי תפקידים נוספים הפועלים בדרך זו) ושכרו (עלות חברה).
[התובע]: אשלח לך את המבוקש ביום ראשון.
בברכה, עודד"
(ר' נספח א' לתצהיר מר יעקב שמיר וכן, סעיף 2.2 לתצהירה של הגב' מיכל שמיר).
6. אין חולק על כך כי ביום 29.12.04, לאחר רכישת מניותיו של גב' בורנשטיין ע"י מר שמיר, הופסקה ההתקשרות עם התובע. זאת לטענת הנתבעת, עקב גילוי אי סדרים להם היה אחראי התובע ופעולות שנקט מתוך מצב של ניגוד עניינים בין מעמדו כנותן שרותי ניהול לנתבעת לבין שאיפתו לרכישת מניותיה במחיר מופחת, כמו גם להיותו ספק של הנתבעת (ר' סעיף 2 לתצהירה של הגב' מיכל שמיר). בהתאם לכך, אף נשלחו לתובע שני מכתבים מטעם הנתבעת, שניהם מיום 29.12.04: במכתב האחד הודע לו על הפסקת ההתקשרות עימו לאלתר (נספח ב' לתצהיר התובע) ואילו במכתב הנוסף הועלו כלפיו טענות שונות לפיהן מזה מספר חודשים אין הוא מגיע למשרדי הנתבעת ואינו מתפקד בפועל כמנכ"ל ומשכך, כל ההסכמות שהיו בינו לבין הנתבעת בטלות (ר' נספח ד' לתצהירו של מר יעקב שמיר).
7. לאחר קבלת מכתביה של הנתבעת, פנה אליה התובע בבקשה לתשלום "דמי ניהול עבור חודש דצמבר 2004". התובע לא דרש בשלב זה זכויות נוספות על בסיס הטענה כי היה "עובד" הנתבעת. הנתבעת סירבה בתחילה לפרוע את דרישת התשלום בגין חודש דצמבר 2004 וזאת לטענתה - וכפי שציינה במכתבה מיום 30.1.05 "הואיל ונתברר לנו כי במהלך החודשים האחרונים, וביחוד במהלך חודש דצמבר, הפרת את חובות האמון והזהירות שלך ולא טרחת אפילו להגיע למשרדי החברה לשם ביצוע תפקידך" (ר' נספח ד' לכתב התביעה). רק בשלב מאוחר יותר, עובר להגשת כתב התביעה שולם סכום זה לתובע ע"י הנתבעת.
--- סוף עמוד 3 ---
8. ביום 14.2.05, לפני שנודע לתובע על תשלום דמי הניהול אותם דרש בגין חודש דצמבר 2004 הוגשה התביעה שבפנינו, במסגרתה טען התובע לראשונה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים וכי הוא זכאי לזכויות שונות כעובד הנתבעת כמפורט בפתיח לעיל.
התובע עתר במסגרת תביעתו הן לקבלת זכויות מכוח הדין (פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה בגינם וכן פיצויי הלנת שכר חודש 12/04) והן לקבלת זכויות מכח הסכם נטען (הודעה מוקדמת בגין שלושה חודשים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל הפרת הסכם העבודה).
הנתבעת טענה מאידך, כי לא שררו כלל יחסי עובד ומעביד בין הצדדים וכי אף אם יקבע בית הדין כי שררו יחסים שכאלה, הרי שיש לדחות את התביעה במלואה. זאת בשים לב לכך שהתמורה שקיבל התובע בגין שירותיו כללה את כל התשלומים להם היה זכאי לו הועסק כעובד.
לאור מחלוקת זו נדון תחילה בשאלת מעמדו של התובע דהיינו, בשאלה האם יש לראות בתובע עובד של הנתבעת, או שמא יש לראותו כקבלן עצמאי:
ב. האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים?
ב/1. המסגרת הנורמטיבית
9. כידוע, המבחן המרכזי המשמש לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד הינו המבחן המעורב, אשר מרכיבו העיקרי הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו:
9.1. הפן החיובי משמעו, כי תנאי להשתלבות "במפעל" הינו, ראשית לכל, קיומו של מפעל יצרני או "מפעל" נותן שירותים אשר ניתן להשתלב בו. בנוסף לכך נפסק כי במסגרת בחינתו של פן זה תיבדק השאלה האם הפעולה המבוצעת הינה הפעולה הרגילה של המפעל; והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל (ר' דב"ע לא/27-3 עירית נתניה - דוד בירגר, פד"ע ג' 177, 188 להלן: "עניין בירגר").
9.2. הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, משמעו כי האדם אינו בעל עסק משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני (ר' עניין בירגר עמ' 189)
בנוסף, המבחן המעורב מצריך אף בחינתם של היבטים נוספים כגון: שאלת הקשר האישי, הכפיפות, אספקת הכלים והחומרים, דרך ניכוי המיסים, בלעדיות במסגרת שעות העבודה, התמשכות הקשר, סדירותו ורציפותו (ראו: ס' אדלר, היקף תחולת משפט העבודה - מכפיפות לתכלית, ספר מנחם גולדברג (תשס"א), עמ' 22 (הוצאת סדן)).
כמו כן נפסק כי יש לשקלל את כל הנתונים שהינם חלק מן המבחן המעורב לאור התכלית אשר לשמה נבדקת שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד וכי במסגרת בחינה זו יכול
--- סוף עמוד 4 ---
שיינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלוונטים ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 283/99 שמעון ברק נ' כל הקריות בע"מ, תק-אר 2000 (4), 92) (ר' גם בג"צ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נ' (4) 628, בעמ' 646, 650).
ב/2. הכרעה – מן הפרט אל הכלל
10. נקדים ונציין כי בחינת הסממנים המאפיינים את ההתקשרות שהתקיימה בין התובע לבין הנתבעת, שקילתם ואיזונם, לאור תכליתם של חוקי המגן מכוחם עותר התובע לקבלת זכויות שונות מביאה אותנו למסקנה כי לא שררו בין התובע לבין הנתבעת יחסי עובד ומעביד וזאת, מהטעמים עליהם נעמוד להלן:
11. מן הראיות עולה כי שירותי הניהול נשוא המחלוקת ניתנו לנתבעת באמצעות F.I.C., שהינו עסק משפחתי שהפעיל התובע בו הועסקו מספר עובדים מלבדו. כן עולה מהראיות כי העובדים שהעסיק התובע במסגרת עיסקו הנ"ל עסקו אף הם במתן שירותים לנתבעת וכי שירותי הניהול לא ניתנו באופן בלעדי על ידי התובע ונפרט:
התובע השליך יהבו לצורך הגדרת מעמדו על מסמך שנכתב על ידו שכותרתו "תנאי העסקתי כמנכ"ל חברת תפוח טכנולוגיות", תוך שהוא מדגיש את המונח "העסקה". במסגרת מסמך זה וכעולה מלשונו, ביקש התובע את הסכמתם של בעלי המניות מר עמירם בורנשטיין ומר קובי שמיר לתנאי ההתקשרות כפי שפורטו בו ובכלל זאת, לתקופת הודעה מראש בדבר הפסקת ההתקשרות בת 3 חודשים. לבית הדין לא הוצגו ראיות המלמדות כי התנאים הללו, כפי שנוסחו ע"י התובע, אכן הוסכמו על ידי הנתבעת או בעלי מניותיה.
עם זאת, מה שכן ניתן ללמוד ממסמך זה הוא כי התובע עצמו ביקש במסגרתו כי שירותי הניהול יינתנו באמצעות גוף עסקי המכונה F.I.C.. להבדיל ממתן שירותי ניהול באופן בלעדי על ידו וזאת, בתמורה לסכום חודשי של 2,250$ בתוספת מע"מ כדין. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי F.I.C. הינה עסק משפחתי שהעסיק עוד שלושה עובדים מלבדו כי אלה נתנו שירותים לגורמים נוספים בתחום הסחר מלבד הנתבעת.
עולה אפוא מהדברים כי התובע לא התכוון מלכתחילה, עובר לתחילת ההתקשרות, ליתן שירותים לנתבעת באופן אישי אלא באמצעות העסק שניהל והפעיל עובדים נוספים מלבדו. שאלמלא כן לא היה מוצא לנכון להבהיר במסגרת טיוטת ההסכם כי שירותי הניהול ינתנו על ידי F.I.C., קרי – ע"י עסק המעסיק מספר עובדים ונותן שירותי ניהול לגורמים שונים.
מכאן, שעל התובע היה לסתור את החזקה שיצר מסמך זה לפיה, חרף הצהרת הכוונות כפי שמצאה ביטויה בטיוטת ההסכם הרי שבפועל ניתנו שירותי ניהול לנתבעת על ידו באופן בלעדי.
--- סוף עמוד 5 ---
ערים אנו כמובן לגירסתו של התובע לפיה, על אף ש- F.I.C.עסקה במתן שירותי ניהול ללקחות שונים באמצעות עובדיה השונים, הרי שבמקרה של הנתבעת דווקא פעלה F.I.C. באופן שונה. עת שנתנה שירותי ניהול רק באמצעות התובע.
גירסה זו נראית בלתי הגיונית ומכאן גם בלתי משכנעת. הן בשים לב לאופן בו ניסח התובע את טיוטת הסכם ההתקשרות נספח א' לתצהירו, תוך הטעמת העובדה כי שירותי הניהול ינתנו באמצעות F.I.C. והן מהטעם שהתובע לא סיפק לבית הדין הסבר הגיוני מדוע התנהלה F.I.C במסגרת התקשרותה עם הנתבעת באופן שונה מזה בו התנהלה מול גורמים עסקיים אחרים, להם נתנה כאמור שירותי ניהול באמצעות עובדיה השונים. מה גם שלא נטען ולא הוכח ע"י התובע כי הנתבעת הפנתה אי פעם דרישה ל- F.I.C. כי שירותי הניהול ינתנו על ידי התובע בלבד.
12. זאת ועוד אחרת, העובדה שהתובע מצא לנכון להבהיר לגב' שמיר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים בחודש דצמבר 2004 כי הוא רואה עצמו כקבלן עצמאי שאינו זכאי לזכויות של "עובד", כמו גם העובדה כי הוא לא העלה כל דרישה עובר לסיום ההתקשרות לקבלת זכויות של עובד - תומכת במסקנה כי שירותי הניהול ניתנו ע"י העסק שהפעיל על מכלול עובדיו ולא - על ידו בלבד. זאת אף בשים לב לכך שמדובר בתובע שהינו כלכלן במקצועו האמון על נושא ניהול חברות ומתן יעוץ כלכלי לרבות, יעוץ הנוגע לתגמול העובדים. מכאן שיש להניח כי שעה שמסר התובע לגב' שמיר כי F.I.C. הינה כקבלן וכן כי שירותיו הנאמנים ניתנים לנתבעת במסגרת התקשרות שבין קבלן למזמין הרי שהיתה לו כנראה סיבה מוצקה ומבוססת למסור זאת והיא – כי שירותי הניהול שניתנו לנתבעת, אמורים היו להינתן ואף ניתנו בפועל באמצעות עסק שהפעיל. עסק שהעסיק עובדים נוספים ונתן שירותיו לגורמים נוספים (לעניין הטיפול של F.I.C. בנושא תגמול לעובדי הנתבעת ר' סעיף י' לנספח א' לכתב התביעה).
13. על העובדה ש-F.I.C. נתנה לנתבעת שירותים לא רק באמצעות התובע אלא גם באמצעות עובדיה הנוספים ניתן ללמוד לא רק על דרך הסברה ומתוך הגיונם של דברים, אלא גם על בסיס ראיות ישירות, מזמן אמת, המלמדות על מעורבות פעילה ומשמעותית של עובדים נוספים מ- F.I.C. בניהול עסקי הנתבעת:
עובדה זו נלמדת גם מתכתובות דואר אלקטרוני מזמן אמת שהפנתה הנתבעת, באמצעות מנהל השיווק שלה, מר אודי גרון, לעובדים ב-אף.איי.סי. בשם רז בדור וגלעד כהן בעניינים שוטפים הקשורים לניהול הנתבעת ופיתוח עסקיה: כך למשל, הוצגה בפני בית הדין תכתובת דואר אלקטרוני מיום 30.5.04 במסגרתה פנה מנהל השיווק של הנתבעת מר גרון למר גלעד כהן בנושא הקמת אתר האינטרנט של הנתבעת וביקש את אישורו להתקדם בפיתוח האתר תוך התייחסות להצעה בעניין זה. מר גלעד כהן מצידו התייחס להצעה הנ"ל ואף הוסיף ותיקן אותה.