49. העד מטעם הנתבעת נשאל בחקירתו לגבי השיקולים שעומדים בבסיס החלטת הנתבעת שלא להסיר ההפניה לפרסומים ממנוע החיפוש עובר להגשת התביעה בעמוד 54 משורה 12:.
"אנחנו בגוגל איננו נמצאים בעמדה שאנחנו יכולים להכריע אם אי אלו תוצאות הן בעיתיות, אם הן מוציאות דיבה או לא. אנחנו כן מסירים תוכן כאשר הוא שגוי באופן מובהק (blatantly false ) אבל לרוב אנחנו נותנים לבית משפט להכריע בסוגיה. "
50. ביהמ"ש ביקש מהעד להסביר כיצד תפעל הנתבעת אם תקבל פניה משופט להסרת הפניה לפרסום בו הוא מואשם ברצח ועל כך ענה בעמוד 55 משורה 13:
"ת: כשמתקבלות בקשות מעין זאת, צוות של אנשים, בני אדם, בודקים את הבקשה, כמוני. אנחנו עורכים הערכה לגבי המדיניות ההסרה המקומית. ובקשר לדוגמא הספציפית שכבוד השופט הביא, לגבי הרצח שלו, זה תלוי באישוש של טענה שכזו. האם למשל היו החלטות בית משפט שיצאו בנדון. מכיוון שלמשל, מעשה הרצח יכול להיות מעניין עבור הציבור, יכול להיות. ומהצד השני, אם בית המשפט הכריע שהטענות האלה הן שגויות ולא נכונות אז אנחנו מסירים אותם. אבל אנחנו תמיד נזהרים שלא לצנזר יותר מדי. אנחנו מנסים למצוא את האיזון הזה, לבוא גם לטובת הציבור."
51. בעמוד 58 משורה 6 העד ענה לשאלה האם הנתבעת תסיר ההפניה רק אם תהיה החלטה של ביהמ"ש ועל כך ענה כלהלן:
"ת: זה לא מדויק מה שאתה מציע. אתה משפט את הדברים טיפה מעבר למה שהם. זה תלוי במה מצורף לאותה טענה. אם למשל אתה מפרסם, אתה מעלה פוסט שמישהו הוא רוצח, גוגל מאוד, מאוד תהיה שמחה להסיר פרסום כזה מכיוון שאם זה הדבר היחיד שפירסמת, אז אין שום דבר שם שהוא נכון, כי אין שם אישוש. אתה לא מציין את זמן הרציחה, את המקום או למה זה קרה."
52. בתגובה לתשובה, משורה 26 ב"כ התובע הקשה ושאל כלהלן:
"ש: אני מבין מתשובתך שאם אני שונא בן אדם, עליי להקים בלוג פיקטיבי, שלא ניתן להגיע אליי, לא ניתן לדעת מי עומד מאחורי הבלוג הזה. לכתוב שמה סיפור איך ראיתי במו עיני, את הבן אדם הזה רוצח או אונס ולתת תיאור מפורט. ואז, כשאותו בן אדם יגלה את זה ויפנה לגוגל, גוגל תסרב להסיר את התוצאה הזאתי מתוצאות החיפוש."
53. העד ענה בעמוד 59 משורה 3 כלהלן:
"גוגל אינה אמונה להכריע בנדון אלא אנחנו תלויים בהוראות בית משפט ואנחנו לא מסוגלים ברוב הפעמים לדעת אם הטענות האלה הם שקריות או אמיתיות....
אני רק רוצה לציין שמה שאתה מתאר, זה הסיבה שיש חוקים נגד הוצאת דיבה ויש סעדים משפטיים בנדון. גוגל מאמינה, נאלצת להאמין לשופטי בתי משפט, בכל מה שנוגע לאמינות העובדות. אנחנו לא רוצים להיקלע לאמצע, לדיונים האלה. בגלל זה יש כבר הליכים משפטיים הקבועים בחוק ויש לנו הרבה אמונה וכבוד כלפי ההליכים האלה."