54. מתשובות עד הנתבעת עולה שהנתבעת מיישמת הלכת סביר. לכן, גם כאשר פרסום מייחס לפונה לנתבעת מעשים חמורים, היא לא תסיר הפרסום ללא צו שיפוטי ככל שלא ניתן לקבוע כי הפרסום הוא בגדר "מקרה מובהק שבו היה ברור כי הפרסום המעוול מקורו בטעות. תוכנו שגוי בעליל והוא מעוול כלפי" הניזוק.
55. כאמור לעיל, הפסיקה מבטאת רצון ליצור איזון בין הזכות לשם טוב ובין חשיבות השירות שמספקת הנתבעת לציבור הרחב למימוש זכות היסוד לקבלת מידע. אל מול הפגיעה בעניינו של התובע עד הגשת תביעה מתאימה לבימ"ש, יש להביא בחשבון הנזק החברתי שייגרם אם הנתבעת תסתיר מהציבור מידע, רק בגלל שהנפגעים מהפרסום, דרשו ממנה להסתיר הפרסום מהציבור.
56. על התובע היה לשכנע ביהמ"ש שהפרסום אליו הפנה מנוע החיפוש הוא "מקרה מובהק שבו היה ברור כי הפרסום המעוול מקורו בטעות. תוכנו שגוי בעליל והוא מעוול" כלפיו.
57. התובע טען מסעיף 24 לסיכומיו כי יש ליישם את פסק דין סביר כך שאם הפרסום המקורי הוסר ע"י יוצרו וכל שנותר הוא פרסומי "מעתיקנים", מכאן ש"בענייננו ברור לחלוטין שהתובע לא ביצע דבר ממה שמיוחס לו". התובע חוזר על טענה זו מסעיף 38 לסיכומיו וטוען כי "ברור לכל בר דעת שמדובר בפרסומים מכפישים ופוגעניים וכי חזקת שם טוב עומדת לתובע". התובע טוען מסעיף 39 לסיכומיו כי על הנתבעת היה לטעון ל"אמת דיברתי" ומרגע שלא טענה זאת, ברור שהפרסומים שגויים ואינם נכונים.
58. ביהמ"ש קובע שפרשנות התובע את פסק דין סביר אינה נכונה. לא זו אף זו, הוא עצמו ער לכך והוא מצפה שבימ"ש זה ישנה את הלכת סביר.
59. העובדה שהפרסום המקורי הוסר ע"י יוצרו וכל שנותר הוא פרסומי "מעתיקנים", והתובע טוען כי אינם נכונים, אינה מובילה למסקנה שהטענות בעניין התובע הינן בגדר "מקרה מובהק שבו היה ברור כי הפרסום המעוול מקורו בטעות. תוכנו שגוי בעליל והוא מעוול כלפי" התובע, כפי שהיה בעניין סביר.
60. לעניין יישום הפסיקה של ביהמ"ש המחוזי, ראו פסק הדין בעניין תא (ת"א) 67847-03-18 ברבי ואח' נ' גוגל ואח' (פורסם בנבו) בו קבע כבוד השופט גיא היימן במערכת עובדתית דומה, כי התובעים שם לא הוכיחו כי עניינם נכנס לגדר החריג שנקבע בפסק הדין בעניין סביר. ביהמ"ש דוחה טענת התובע מסעיף 62 לסיכומיו כי יש הבדל מהותי בין העובדות שם ובין העובדות כאן, בין היתר, אך בשל שכאן הפרסום המקורי הוסר. כמו כן, ראו יישום דומה ליישום בעניין ברבי ע"י כבוד השופט אילן רונן בת"א (שלום תל אביב-יפו) 39830-09-17 דרוקר נ' אליאסי [פורסם בנבו].