; או בעסקה להקצאה פרטית מהותית (סעיף 274 ביחד עם ההגדרה בסעיף 1 לחוק החברות).
אעבור כעת לבחון את שתי השאלות הנ"ל:
לדירקטוריון החברה לא היה עניין אישי באישור עסקת גורביץ
כאמור לעיל, התביעה התבססה במידה רבה על הטענות שלפיהן לחברי דירקטוריון החברה היה עניין אישי באישור עסקת גורביץ - בדמות המטרה למנוע את החלפתם על ידי ייני. אקדים מסקנה לניתוח - לא מצאתי כל ראיה לכך. ההיפך הוא הנכון. מצאתי כי דירקטוריון החברה, בהובלת הדח"צים, התנהל באופן ענייני לטובת החברה - הכול כפי שארחיב להלן.
כאמור, העידו בפניי שני דירקטורים: מאור, יו"ר הדירקטוריון וגולדמן, מי שהיה דח"צ בחברה ומי שניהל את המו"מ עם גורביץ, בנוגע לעסקה.
מאור מסר תצהיר מטעמו בתמיכה לתגובת החברה בבקשה לצו מניעה, והעיד פעמיים: פעם ראשונה במהלך הדיון בעניין צו המניעה ביום 1.3.2012, ופעם שנייה בהשלמת חקירה מיום 26.6.2012 במסגרת הדיון בתובענה גופה.
תצהירו של גולדמן הוגש ביום 24.6.2012, לקראת הדיון בתובענה עצמה, כתגובה ל"תצהיר משלים" שהוגש על ידי ייני. כאמור לעיל, גולדמן, כיתר הדירקטורים, לא היה צד להליכים במהלך הדיון בבקשה לצו מניעה. גולדמן נחקר בהרחבה באשר לאמור בתצהירו בדיון שהתקיים ביום 26.6.2012. כפי שיתואר מיד, עדותו של גולמן הייתה משמעותית מאוד בהבהרת השתלשלות העניינים העובדתית והלך הרוח של הדירקטוריון, והדח"צים בפרט, באשר להצעת גורביץ, וכן באשר לייני וכוונותיו לגבי החברה - בזמן אמת.
משמיעת עדותם של הדירקטורים ובחינת כלל הראיות שהובאו בפניי, מסקנתי היא כי לא היה לחברי הדירקטוריון עניין אישי באישור עסקת גורביץ, וכי ההחלטה התקבלה תוך הפעלת שיקול דעת מיטבי ומקצועי.
כעולה מתצהיריהם של מאור ושל גולדמן, עוד בטרם החלו התובעות לרכוש מניות בחברה, הדירקטוריון ביקש לנצל את הנסיבות שנוצרו לאחר עסקת סינרון כדי לכרות עסקת מזומנים שבה יגויס כסף לחברה ללא עלויות גיוס.
הדברים עלו בבירור בתצהירי ועדויות הדירקטורים שהעידו בפניי, כמו גם בתחלופת דואר אלקטרוני בין הצדדים בתיק ומי מטעמיהם. כבר ביום 12.2.2012 (לפני שהתובעות רכשו את מניותהם בחברה), בשעה 13:24 פונה עו"ד ציטבר במייל לדירקטורים ומשתף אותם כי גורביץ, לקוח שלו, הציע לרכוש 30%-25% ממניות החברה בתוספת אופציה להגיע להקצאה של 50% (להלן: "ההצעה הראשונה").
--- סוף עמוד 34 ---
הדח"צים גולדמן והגב' סיגל גרינבוים (הנתבעת 6, להלן: "גרינבוים"), וכן הדירקטור אסף אייל (הנתבע 5, להלן: "אייל"), הגיבו להודעת עו"ד ציטבר בתוך פרק זמן קצר ביותר (כל המיילים היו בתפוצת כלל הדירקטוריון ועו"ד ציטבר). בשל חשיבות חילופי הדברים והרלוונטיות שלהם להמשך הדיון באשר להלך רוחו של הדירקטוריון בתקופה הרלוונטית, אביא את המיילים הרלוונטיים מאותו יום במלואם. המיילים כולם צורפו כנספחים לתצהירו של גולדמן. ההדגשות אינן במקור, והן הוספו במקום שבו הן רלוונטיות לטעמי להבנת תפקודו של הדירקטוריון ולאופק הפעילות שחזה לחברה:
אייל (13:48):