208. על אף שבית המשפט לא קיבל תשובה המניחה הדעת לעניין מחדל אפי במשך 4 שנים לבקש חשבונות או להורות על בדיקת הנתונים כפי שעשתה משגב במספר נושאים, ביהמ"ש ביקש ממשגב תגובתה לכך שתשובת רו"ח מימון "יוצרת אי נחת" לגבי התנהלותה, ועל כך השיבה:
"אי אפשר לבוא בטענות לששון שהיה עם 50% מההכנסות בגלל גזילת הלקוחות בין היתר. באותה תקופה אקסלנס הועברה שנתיים אחרי ההסכם כלומר במשך שנתיים לא היו מהם הכנסות. לשאלה האם בגלל שלטענתנו אפי איחר בהעברת תיק אקסלנס כפעולת תגמול החלטנו להעביר כספים לחשבונות אחרים אני משיב שלא כך הדבר. כשנרכש התיק היה צריך מימון לצורך כך, כשהסתבר שיש ירידת חצי מההכנסות ובנוסף אקסלנס העבירו את התיק שלהם רק לאחר שנתיים, נוצר חוב אני מתקן בתזרים מזומנים נוצר חור ואז משגב הזרימה כסף לחשבון ואת פירוט הכספים ביקש טולדנו וקיבל וגם חברי קיבלו. לשאלה מדוע לא העברנו את כל הכספים לחשבון הנאמנות אני אומר שזהו חשבון הנאמנות. לשאלה מדוע למימון היתה גרסה אחרת אני אומר שהוא שגה. יש דרך לבדוק זאת, עובדה שפרט לסכומים של 3 השיקים האחרונים עליהם יש ויכוח הכל שולם והתייחסתי לכך בסיכומי תשובה בס' 17 שם טענתי שלמרות שמחזור העסקאות של התיק שנרכש מלוין ירד מעל 40% בשנה הראשונה שלאחר העסקה לוין דורשים בעזות מצח בונוס שצריך להשתלם כאשר מחזור ההכנסות גדל. "
209. הטענה של משגב שהעד מטעמם רו"ח מימון שגה, אינה מקובלת. כאן המקום לציין שרו"ח מימון הועסק ע"י משגב והמשיך להיות מועסק על ידה נכון ליום מתן עדותו. אולם, השאלה המהותית הינה, האם הייתה עליה בהכנסות שהצדיקה בונוס, או ירידה בהכנסות בכמעט מחצית, כטענת משגב, שהצדיקה חיוב במאלוס.
210. משגב טענה "שרו"ח מימון והמומחה מטעם בית המשפט קבעו נחרצות שאין בונוס. טענתי שלא הסתרנו דבר וכי לוין ישב במשרדים תקופה ארוכה והכל היה
--- סוף עמוד 48 ---
פתוח בפניו והפניתי לתצהיר ששון לפיו לוין היה עסוק כל יום בבדיקה בדבר שיוך העמלות והפרמיות שנתקבלו. טענתי כי לוין לא הגישו ולו בדל ראיה וזאת מהטעם שראיה כזו אותה היו צריכים לדרוש ממומחה בית המשפט "לחפש" אינה קיימת. טענתי שהם לא עשו זאת מכיוון שהם מודעים לכך שאין לה אחיזת עין. כמו כן טענתי שהצגנו ראיות חותכות כגון קובץ שכירים ושיוכם למשגב, דוחות נפרעים חודשיים, מוצג 42 ועוד. "