--- סוף עמוד 58 ---
264. מכאן, שנפל פגם משמעותי בהתנהלות משגב ורו"ח מימון, שהעיד כי יידע הצדדים בדבר אי פתיחת החשבון הייעודי, אך לא הראה מסמך המאשר טענתו.
265. לכן, כשם שביהמ"ש קבע שאפי לא הוכיח כי קמה לו זכות למענק על יסוד חישוב ההכנסות, כך על ביהמ"ש לדחות טענות משגב, המתבססות על חישוב רו"ח מימון שהוכח, על פי עדות רו"ח מימון עצמו, כי נפל בו פגם מהותי, לעניין חישוב ההכנסות.
266. התוצאה היא שאפי לא הוכיח כי קמה לו זכאות למענק על יסוד עליה נטענת בהכנסות, אך גם משגב לא הוכיחה כי מגיע לה קיזוז על יסוד ירידה נטענת בהכנסות.
267. כאן המקום לשוב ולהזכיר שלרשות הצדדים עמדו 4 שנים לבקש בדיקה מהיסוד ע"י מומחה ביהמ"ש לגבי מצב ההכנסות לאשורו. אולם, כל צד, מטעמיו, וויתר על בדיקה זאת. אפי סבר שדי לו בהערכותיו לגבי מצב ההכנסות, ומשגב התבססה על חישוב רו"ח מימון שהתברר כחסר ולכן פגום באופן ברור על פניו.
268. לכן, ביהמ"ש דוחה הטענה כי יש לחייב אפי בתשלום בגין ירידה בהכנסות על פי סעיף 7.5 להסכם.
269. אשר על כן, בעניין הטענה ל"גמר התחשבנות", ביהמ"ש אישר הסכום בסך של 106,643 ₪ בתוספת מע"מ, הצמדה לפי סעיף 7.1 להסכם וריבית לפי סעיף 7.3.3 להסכם.
הטענה לחיוב בגין החזר הלוואות
270. משגב טענה בסעיף 54 לכתב התביעה שכנגד שיש לחייב אפי להשיב לה הלוואות בסך של 105,000 ₪.
271. בעת הדיון במתן מענה לשאלות ביהמ"ש, משגב השיבה לשאלת ביהמ"ש "האם אין עיגון לשלילת חלק מהכספים שלפי ההסכם הגיעו ללוין כדמי ניהול וזו החלטת משגב לשלול חלק מהכספים כי לטענתה אפי הפר את ההסכם אני אומר שאכן הפר את ההסכם בפעולות שלא עשה כמפורט בס' 51 לתביעה שכנגד ובהסכמה שילמו לו 3 פעמים 35,000 ₪ כהלוואה והסכום ייקבע לאחר התחשבנות בין הצדדים. לשאלה היכן טענתי בנושא דרישתנו להחזר חלק מדמי הניהול בטענה שאפי הפר את ההסכם ולכן שילמנו את דמי הניהול וראינו בכך הלוואה עד קיום בירור מפנה ... לא טענו את זה בסיכומים ואני בודק בסיכומי התשובה, ס' 5. כשבית המשפט אומר לי שלא מוצא גם
--- סוף עמוד 59 ---
בס' 5 את הטענה שנמסר ללוין או לא נמסר לו שחלק מדמי הניהול שולמו כהלוואה עד לבירור אני אומר שלא נאמר כך."
272. אפי הפנה לסעיף 48 לסיכומיו.