300. מכיוון שאפי התייצב לחלק גדול משלושים הדיונים במשך 9 שנים, ביהמ"ש מחייב משגב לשלם לו הוצאותיו בסך של 20,000 ₪.
301. לעניין שכ"ט בא כוח קבוצת אפי ומיכל, בשים לב שהייצוג היה משותף, מעבר לסכום שביהמ"ש פסק לטובת אפי ודחה לחובת משגב, יש להביא בחשבון התמשכות ההליכים על פני 9 שנים במשך 30 דיונים, והגשת כמאתיים בקשות.
302. אמנם, חלק מהתמשכות הדיונים הייתה בשל קשיים של המומחה מטעם ביהמ"ש לעמוד בלוח הזמנים שקבע ביהמ"ש, אולם חלק לא מבוטל מהתמשכות הדיון נגרמה עקב התנהלות משגב שתוארה בפרוט רב בפסק דין זה.
303. ערכאת הערעור הנכבדה מצאה שאפי לא עמד בחובת הגילוי בעניין הקדמת העמלות, על אף שמשגב ורו"ח מטעמה ערכו בדיקת נאותות. בימ"ש זה מצא שאפי ומיכל הפרו איסור התחרות. אולם, מבדיקת היקף ההפרה התברר שמדובר בסכום שולי עד זניח. מכאן שמשגב ייחסה לאפי ומיכל תרמית וגניבה שלא בצדק. לא רק כלפי אפי ומיכל הוטחו האשמות חריפות, אלא גם כלפי המומחה מטעם ביהמ"ש. לעניין זה ראו
--- סוף עמוד 64 ---
קודם לכן ההתייחסות להאשמתו בהטעיה ותיאור עבודתו באופן משפיל ומבזה בסעיף 25 לסיכומי משגב.
304. ששון לא היה שבע רצון מתוצאות רכישת תיק הביטוח. אולם, לתוצאות המאכזבות מבחינתו, יכולות להיות סיבות רבות, לרבות כשלים של ששון ויעל עצמם בהערכת כדאיות העסקה, ובבדיקת הנאותות שנערכה ע"י רו"ח מימון שהיה ונותר רו"ח שמועסק על ידם. אולם, ששון ויעל בחרו להגיש תביעה שכנגד מופרזת, שמרביתה נזנחה, ולהכפיש את אפי ומיכל שלא בצדק ולתלות בהם את הסיבה לכישלונם העסקי ולאחר מכן להאשים המומחה בתוצאות בדיקתו.
305. כאמור לעיל, זניחת תביעה בסך של מעל 4 מיליון ₪ בעת הגשת הסיכומים מלמדת על קלישות חלק גדול מהתביעה שיתכן ונועדה במתכונתה המקורית להרתיע אפי מפני עמידה על זכויותיו. כאן המקום לציין כי זניחת סכום עתק מסכום התביעה לא גולתה כדבעי בסיכומי משגב, שם טענה בסעיף 4 כי הסיכומים "יידונו בעיקר" בנושאים מסוימים. רק כאשר ביהמ"ש שאל משגב באופן מפורש, לאחר הגשת הסיכומים, אם עומדת על סכומי התביעה שלא הוזכרו בסיכומיה, הואילה לאשר שזנחה אותם. כל אלה יש לזקוף לחובת משגב. אולם, ביהמ"ש זוקף זניחת חלק ארי מסכום התביעה, גם לטובת משגב, שכן בכך צמצמו, גם אם מאוחר מדי, היקף המחלוקת.