5. רמי לוי טוענת מצדה כי גם באמתחתה טענות רבות כלפי החלטת בית המשפט המחוזי, אך בניגוד לברנד היא סבורה כי המקום להעלאתן הוא במסגרת הערעור על פסק הדין. עוד נטען כי נוכח ההיקף העצום של החומר שהובא בפני בית המשפט המחוזי אשר כלל מאות עמודים, הוא בחר במתן החלטה עניינית - אופרטיבית באופיה המנומקת בקצרה וכי בשים לב להיקפם של כתבי הטענות די בהנמקה זו. בניגוד לטענת ברנד, טוענת רמי לוי כי כל סעיפי ההחלטה, למעט סעיף 4(ז), חוסים תחת הוראות צו בתי המשפט ואין ליתן רשות ערעור לגביהם. לגופם של דברים טוענת רמי לוי כי השאלות שהפנתה לברנד רלוונטיות וכי בדין קיבל בית המשפט את עמדתה שאין לעשות שימוש במסמכים המנויים בסעיפים 4.6 ו-4.7 לתצהיר גילוי המסמכים של
--- סוף עמוד 6 ---
ברנד נוכח הוראות הממונה על ההגבלים העסקיים ונוכח הוראות תקנון הרשת הרביעית ופוטנציאל הפגיעה בצדדים שלישיים. עוד טוענת רמי לוי כי טענותיה של ברנד בבקשה דנן סותרות את הסכמתה בבית המשפט המחוזי לכך שמדובר במסמכים חסויים. בהקשר זה טוענת רמי לוי כי התנגדותה של ברנד לסגירת הדלתיים בעת השימוש בנתונים המסחריים של רמי לוי אינה ברורה; כי טענת ברנד שהמסמכים דרושים לה לשם הוכחת גובה הנזק הועלתה לראשונה בבקשת רשות הערעור ומהווה הרחבת חזית אסורה; וכי מתן צו מגן לפי חוק עוולות מסחריות אינו רלוונטי בנסיבות העניין, שכן ההליך אינו עוסק בגזל של סוד מסחרי. אשר לסעיף 4(ז) להחלטה, טוענת רמי לוי כי לא הוכח שמנכ"ל ויקטורי נתן את הסכמתו לחשיפת המסמך ומכל מקום מדובר בסודות מסחריים שאין לחשוף אותם בהתאם להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. כך בנוגע למסמך 13 וכך לגבי כל המסמכים מאותו הסוג הנכללים בתצהיר גילוי המסמכים של ברנד. אשר לסעיף 4(ח) העוסק בחיסיון עו"ד-לקוח, טוענת רמי לוי כי ככל הנראה צו בתי המשפט חל על העניין, שכן אין מחלוקת שיש חיסיון והשאלה היא רק לגבי הסרתו, ולשיטתה חיסיון זה לא הוסר.
6. בתשובתה טוענת ברנד כי אם בית המשפט המחוזי יידרש לנמק את החלטתו ייתכן שישנה אותה. כמו כן היא מוסיפה כי הסכמתה בפני בית המשפט המחוזי לכך שהמסמכים נושא סעיף 4(ו) העוסקים בנתונים מסחריים של יתר בעלי המניות - חסויים, מקורה בטעות.
דיון והכרעה
7. החלטנו לדון בבקשה דנן כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. זאת, בין היתר, נוכח "מחלוקת פוסקים" הקיימת בבית משפט זה (בדן יחיד) בשאלה האם יש להחריג את תחולת הוראות צו בתי המשפט מקום שבו מדובר בהחלטה בלתי מנומקת וכן בשל הצורך להתייחס לסוגיות הנוגעות להיקף ההנמקה גם מקום שבו אין מדובר בסוג החלטות שנכללו בצו כהחלטות שלא תינתן לגביהן רשות ערעור.