הורתו של צו בתי המשפט בחוק בתי המשפט (תיקון מספר 52), התשס"ח-2008, ס"ח 2169 (להלן תיקון 52) בו אימצה הכנסת חלק מהמלצות הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל בראשות השופט (בדימוס) תאודור אור, לצמצם את האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" בעניינים אזרחיים (ראו:
--- סוף עמוד 7 ---
דין וחשבון הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל 109-107 (התשנ"ז); גיא שני "רשות לערער על בקשת הרשות לערער (ב"גלגול שני") דין מצוי, דין מוצע ודין רצוי בסוגיית הערעור על 'החלטה אחרת'" עיוני משפט ל(1) 71 (2006) (להלן: שני)). צמצום האפשרות לערער על "החלטה אחרת" התבטא בשני תיקונים לחוק: התיקון הראשון היה הוספת הסיפה לסעיפים 41(ב) ו-52(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), הקובעת כי רשות לערער תינתן רק "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". התיקון השני לחוק בתי המשפט היה בהוספת סעיפים 41(ג) ו-52(ג) לחוק בתי המשפט בהם הוסמך שר המשפטים לקבוע בצו סוגי החלטות לגביהן לא תינתן רשות ערעור (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח-2007, ה"ח הממשלה 341; מיכאל קרייני "סדרי דין הנקראים לסדר פעם שנייה: גבולותיה החדשים של אופציית הערעור על החלטת ביניים בהליך האזרחי" מחקרי משפט כח 153 (2012) (להלן: קרייני); אורי גורן סדר הדין האזרחי 1117-1115 (מהדורה אחת עשרה, 2013); חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 203-200, 237-233 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן נון וחבקין)).
8. שר המשפטים הפעיל את הסמכות שניתנה לו כאמור וביולי 2009 פורסם צו בתי המשפט הכולל רשימת סוגי החלטות דיוניות לגביהן לא תינתן רשות ערעור, ובהן החלטות על קביעת מועדים, היקף כתבי טענות, קבלת בקשה לביטול פסק-דין או לביטול החלטה, הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו) וכן כל ההחלטות לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) שעניינו "הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים", למעט החלטות שעניינן גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים וטענת חיסיון. המכנה המשותף לכל ההחלטות המנויות בצו הוא כי מדובר ב"החלטות דיוניות – ניהוליות מובהקות" (רע"א 7471/09 אי די בי חברה לפתוח בע"מ נ' שמיע, [פורסם בנבו] פסקה 9 (5.6.2013)) (להלן: עניין שמיע) שסיכוייהן להשפיע על התוצאה הסופית נמוכים (אלון קלמנט "סדר הדין האזרחי" הגישה הכלכלית למשפט 997, 1059 (אוריאל פרוקצ'יה עורך, 2012)) (להלן: קלמנט).