--- סוף עמוד 20 ---
והיה צד להסדרים כובלים, פעם אחר פעם, ועשה את התיאום לדפוס והרגל. הכמות והתדירות יוצרים, במצב זה, פער ברור של איכות בחומרת המעשים. מעשיו של הנאשם מצביעים על חומרה בסדר גודל שונה לחלוטין מהחומרה במעשיהם של המעורבים האחרים. במצב דברים זה, ובשים לב למדיניותו הברורה של בית המשפט העליון, אין בכך שבעניינם של האחרים הוטלו עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות כדי להצדיק הטלת עונש כאמור על הנאשם.
29. הדברים דומים גם בכל האמור ביגאל בביאן (בביאן). בהתאם למוסכם בביאן היה, כמו הנאשם, מנהל מכירות בחברה, הוא היה מעורב באישום העשירי – הסדר כובל ביחס למכרז מפ"י – ועניינו נסגר מחוסר עניין לציבור (ס' ז' סיפא לנספח עובדות מוסכמות). משקלו של הטיעון הנסמך על אי העמדתו לדין של בביאן בכל הנוגע לגזירת עונשו של הנאשם, הוא מוגבל. זאת, משלא היתה מחלוקת שבביאן היה מעורב אך באישום אחד ולא היה מעורב ביתר האישומים וההסדרים הרבים שבהם הורשע הנאשם (ע' 500, ש' 17-16).
30. ענישה נוהגת – מעבר להסדרי הטיעון שנעשו בפרשה זו התייחסו הצדדים בטיעוניהם לעונשים שהושתו בפועל בגין עבירות הסדרים כובלים בפרשות אחרות.
ב"כ הנאשם שב והדגיש כי הנאשם לא הורשע בעבירות הסדר כובל בנסיבות מחמירות, שהענישה בהן ראוי שתהיה חמורה מהענישה בעבירת הבסיס של עשיית הסדר כובל (וראו פסקה 108 לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר בעניין דוידוביץ). ב"כ הנאשם הפנה לדברים שנאמרו בעניין דוידוביץ לפיהם "מעטים המקרים בהם הוטלו עונשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על מי שהורשעו בעבירת הבסיס" (שם). בכך ביקש למצוא תמיכה לטענה כי בעניינו של הנאשם יש להסתפק בעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ולהימנע מהשתת מאסר מאחורי סורג ובריח.
בנסיבות העניין אין בידי לקבל עמדה זו. אכן, בנקודת המוצא יש ממש בטענה כי יש משקל לכך לכך שהנאשם הורשע בעבירת הבסיס ולא בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. עם זאת, אין בכך כדי להביא לקבלת הטענה כי במקרה הנוכחי יש להעדיף עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות על מאסר בין כתלי הכלא. כמה טעמים לדבר.
ראשית, עונשי מאסר לריצוי בכליאה הוטלו גם על מי שהורשעו בעבירות הסדר כובל שלא בנסיבות מחמירות. זאת, הן בעבר (ראו הסקירה בפסקה 109 בעניין דוידוביץ, פסקה ר"ט בעניין וול), הן בשנים האחרונות ולאחר פסק הדין בעניין דוידוביץ (ראו גזרי הדין בעניינם של גלעד האוזמן וניצן כהן בת"פ (מחוזי י-ם) 49529-12-11 מדינת ישראל נ' בן דרור [פורסם בנבו] בפסקאות 70 ו-89 לגזר דינו של כבוד השופט ע' שחם (2.1.18) שם הושתו גם