טענה נוספת נסבה על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (הנחייה 4.1202 מאוגוסט 2010, להלן "ההנחייה" או "הנחיית היועמ"ש"). ב"כ הנאשם טען כי פרק הזמן שחלף מאז העברת תיק החקירה למחלקה המשפטית ברשות התחרות ועד להגשת כתב אישום – קרוב ל-29 חודשים – חרג מפרק הזמן המירבי הקבוע בהנחייה שהוא 18 חודשים. אלא שבפרק הזמן הנטען הביא ב"כ הנאשם בחשבון גם את פרקי הזמן שנדרשו להשלמת חקירה ולשימוע אף שעל פי ההנחייה אלה לא באים במניין. ב"כ הנאשם טען כי חרף האמור יש להביא פרקי זמן אלה בחשבון משלא נעשה דיווח ולא התקבל אישור ביחס אליהם, כנדרש לפי הטענה בהתאם להנחייה. עיון בהנחייה מעלה ספק אם אכן נדרש אישור להבדיל מתיעוד ודיווח על פרקי הזמן לשימוע ולהשלמת חקירה (ראו ס' 3(ב) להנחייה, וחרף אי בהירות מסוימת העולה מס'4(ג) לה; בנוסף, נראה כי בנוסח ההנחייה כיום, לאחר עדכונה ממרץ 2020, פרקי הזמן להשלמת חקירה ולשימוע באים בגדר נסיבות העוצרות את מניין תקופת הטיפול בתיק אף בלא דיווח, ס' 4(ג) שם). המאשימה הסבירה גם כי יחידת התביעה הפלילית ברשות התחרות היא קטנה באורח יחסי וכי ראש היחידה – אליו יש לדווח – ממילא נוטל חלק פעיל בשימוע ובהחלטה על השלמות חקירה. יש בכך כדי להציב סימן שאלה באשר להתאמת היבט זה של ההנחייה, באשר לתיעוד או דיווח, למקרה שלפנינו. כך או כך, לגופם של דברים לא הועלתה טענה להתמשכות בלתי סבירה או לשיהוי מהותי בנוגע למשך השימוע או להשלמות החקירה. אף לא נטען כי בניכוי פרקי הזמן שנדרשו לאלה, חרגה המאשימה מפרק הזמן הקבוע בהנחייה או כי התמשכות הליכי הטיפול במחלקה המשפטית ברשות התחרות היתה בלתי סבירה.
בסיכומם של דברים נראה כי הנאשם לא הניח תשתית מבוססת לחריגה מהותית מהנהלים או ההנחיות החלים. במצב דברים זה אינני סבור כי ההתנהלות לוקה בשיהוי או כי חלוף
--- סוף עמוד 25 ---
הזמן מצדיק סטייה ממתחם הענישה ההולם. נפסק כי "כעקרון, כאשר הליכי חקירה והעמדה לדין הלכו ונמשכו על ציר הזמן במסגרת התקופות שנקבעו בנהלי רשויות החקירה ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ככלל, לא יהיה מקום לקבוע כי נפל שיהוי בהתנהלותם, ולא יהיה בחלוף הזמן כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם" (רע"פ 813/20 מדינת ישראל נ' סינן [פורסם בנבו] בפסקה 6 לפסק דינו של כבוד השופט נ' סולברג (4.1.21); ואין בפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם, למשל בפסקה 16 להשלמת הטיעון, אשר חלקה נסבה על עבירות שאינן מעלות מורכבות, ולוּ קרובה, למורכבות במקרה שלפנינו, כדי לשנות).